שור

היום שור ברח והשתולל בלוד, וגם נכנס לבנק לאומי, אולי כדי לטפל בחשבון העו"ש. בכל אופן זו הזדמנות להתעכב על כמה היקרויות של המילה בתנ"ך, והן רבות, כי בזמן ההוא השימוש בשוורים היה נפוץ.

קללת יעקב לשמעון ולוי (אף שכאן משמעות המילה אולי שונה – חומה, או אחרת) –
בראשית מט, ו
בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר.

בעשרת הדיברות –
שמות כ, יד
לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.

הרבה חוקים על שור נוגח, מועד ותם –
שמות כא, כח
וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי.
(הגמרא מלאה בדיונים על זה, אבל מה הרלוונטיות של זה לימינו? אמנם העקרונות נשארים, אבל גם את העיקרון אפשר לקבוע בצורה פשוטה יותר).

מצווה יפה של השבת אבידה –
שמות כג, ד
כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ.

ראשון הנולדים קודש לה' –
שמות לד, יט
כׇּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי וְכׇל מִקְנְךָ תִּזָּכָר פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה.

חיה כשרה –
דברים יד, ד
זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים.

ושוב השבת אבידה –
דברים כב, א
לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ.

ואף עזרה בעת נפילה –
דברים כב, ד
לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ.

מצווה הומנית –
דברים כב, י
לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו.
(זאת מכיוון שהכוח והקצב שלהם שונה).

ועוד מצווה הומנית –
דברים כה, ד
לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ.
(תן לשור לאכול בזמן עבודתו. וכן המשפט הפך לפתגם כללי).

שמואל אומר שלא לקח דבר מהעם –
שמואל א יב, ג
הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד יְהוָה וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ וְאָשִׁיב לָכֶם.

ישעיה אומר שהשור מכיר את בעליו, אך עם ישראל אפילו זה לא –
ישעיהו א, ג
יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.

במרכבת יחזקאל –
יחזקאל א, י
וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן.

תוכחה בתהילים –
תהילים קו, כ
וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב.

אזהרה במשלי להולך אחרי האישה הזרה –
משלי ז, כב
הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשׁוֹר אֶל טָבַח יָבוֹא וּכְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל.

השור מביא תבואות –
משלי יד, ד
בְּאֵין אֲלָפִים (שוורים) אֵבוּס בָּר וְרׇב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר.

משל כללי –
משלי טו, יז
טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ.
(ואולי גם המלצה מרומזת לצמחונות?).

ולבסוף, ניב אחד, מתוך מילון ספיר –
תופֵס אֶת הַשור בּקַרנָיו
(בהשאלה) מִתמודד באומץ עם עיקר הבּעָיה, משתלט מיד על הבעיה ניגש ישר לָעניָין: הוא ניחן ביכולת לתפוס את השור בקרניו ולא להסתובב סחור סחור.

כתיבת תגובה