האלוהים מענה בשמחת לבו

האזנתי שוב לקהלת, מגילה מופלאה, ואתייחס לחצי פסוק אחד –

כִּי לֹא הַרְבֵּה יִזְכֹּר אֶת יְמֵי חַיָּיו כִּי הָאֱלֹהִים מַעֲנֶה בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ.
קהלת ה, יט.

כאן רבו הפירושים.

רש"י –
כי האלהים מענֶה וגו׳ – הקב״ה הוא עדות קבועה לזה לעולם.

בשמחת לבו – ששמח לעשות טוב בחייו.

מענה – נקוד פתח קטן (סגול) לכך אני מפרשו שם דבר כמו כי אין מענֶה בפי שלשת האנשים (איוב ל״ב:ה׳).

מיוחס לרשב"ם –
כי האלהים – אלא הקב״ה נתן לו ממון זה למען יהיה משורר ושמח בלבו ולהיות שמח בחלקו בחייו.

מענה – לשון מפעיל, והוא לשון שמחה וזימרה, כמו: ותען להם מרים (שמות ט״ו:כ״א), וענתה השירה (דברים ל״א:כ״א).

אבן עזרא –
כי האלהים מענה – ענינו ממציא כענין אענה את השמים והם יענו את הארץ (הושע ב׳:כ״ג).

ויש אומרים: שהוא מלשון עָנָה וענינו יענה השואל והמבקש כפי שאלתו. וכן יענה את הכל (קהלת י׳:י״ט).

ומענה – מהבנין הכבד הנוסף על משקל מעלה נשיאים (תהלים קל״ה:ז׳). והענין שהמקום מסייע לו בשמחתו כי הוא נתן לו, והשליטו לאכול ממנו (קהלת ה׳:י״ח). וענין ממנו שאין ראוי שיאכל יותר מִדַּי.

רלב"ג –
מענה בשמחת לבו – הוא מענין לענות בו (קהלת א׳:י״ג, ג׳:י׳). והרצון בו שי״י ית׳ נותן לו עסק וענין במה שישמח לבו.

שד"ל, בפירוש מוזר –
כי האלהים מענה בשמחת לבו – כי לפעמים הקב״ה ירושש וישיב עני מי שהוא עתה בשמחת לבו, כמו שאמר למעלה ואבד העושר ההוא. ומלת מענה הפעיל מן ענה, אשר הוא לשון עניות; וכמוהו בספר זה והכסף יענה את הכל, כמו שאפרש שם.

שטיינזלץ, בפשטות, ואולי פשטות יתר –
כִּי, אלא הָאֱלֹהִים הוא ה מַעֲנֶה לצרכיו של אדם והוא שיחונן אותו בְְּשִׂמְְְחַת לִבּוֹ. על כן מוטב לו לאדם ליהנות משלוותו ולא לשגות בתכניות עתידיות שאין בהן ממש.

ואני אוסיף דרש רחוק –
גם בעת שמחתו אלוהים מענה אותו, מלשון עינויים, כי אין שמחה ללא צער.