כמעט כילוני בארץ

נראה שאנו חוזרים לפסוק היומי.
והפעם משהו בגוון אישי למדי.

אומר משורר תהילים –

כִּמְעַט כִּלּוּנִי בָאָרֶץ וַאֲנִי לֹא עָזַבְתִּי פִקֻּודֶיךָ.
תהלים קיט, פז.

מה יש לו למשורר תהילים שכולם רודפים אותו – או שהוא חושב שכולם רודפים אותו?
ניתן למפרשים להסביר –

רד"ק –
כמעט – כמו שאמר כי כפשע ביני ובין המות (שמואל א כ׳:ג׳) וכן במקומות אחרים שהיה בסכנה קרוב למות.

ואני לא עזבתי פקודיך – כשהיה בידי להמיתם נמנעתי מפני מצותיך שהזהרת על הרציחה ואף על פי שהיו חייבים על רודפם אותי חנם עזבתי משפטי עליך שכתבת כי לא אצדיק רשע (שמות כ״ג:ז׳).

מלבי"ם –
כמעט – ואם מצד הפקודים, הלא בעבור זה כמעט כלוני בארץ בעבור שאני לא עזבתי פקודיך – כי הם רוצים לבטל אותם ורבה המשטמה עלי על שמירתי אותם.