עוד בעניין המתנות

בעניין משפט נתניהו ועדות הדס קליין, שמספרת שבני הזוג נתניהו קיבלו ממילצ'ן מתנות במאות אלפי שקלים.
ראשית, עליי לומר שאיני עוקב אחר המשפט, הוא משעמם אותי, אבל את הפרטים הבסיסיים אי אפשר לפספס. לעומת זאת, אני יודע שיש אנשים שעוקבים אחר כל פרט במשפט, למשל אורלי בלרב, ולדעתי הם אנשים משועממים מאוד.

עתה, ידידי אודי הרשלר העלה פוסט שבו הוא טוען שאין זה חיסרון בעיניו שלמנהיג יהיו חיי פאר, ואף שיהיה נהנתן (אולי אני לא מדייק במילים ואשמח לתיקון). אני עניתי שבכל מקרה אין זו דרך היהדות. ולכך נענתי שכל מלכי ישראל נהגו כך. ולכך הגבתי, שגם אם אמנם זה כך, אין הדבר מצדיק שחיתות.

עתה ברצוני להרחיב את התמונה.
עובדה אחת – בהרבה מקומות בתנ"ך נכתב נגד נטילת השוחד, ואין צורך להביא את הפסוקים, כי הם מוכרים.
עובדה שנייה – נצא מתוך הנחת עבודה שעדות קליין אמינה. אין שום סיבה לפקפק בדבריה, וגם אני לא מכיר אנשים שזו טענתם.
עכשיו השאלה היא – האם מדובר בשוחד?
כדי שהדבר ייחשב לשוחד צריכה להיות תמורה, ואיני יודע אם הייתה כזו. גם כאן אציין כי אינני משפטן, ואיני יודע מהם כל הפרטים שהופכים מתן כספי לעבירת שוחד. לטעמי האישי, סכומים כאלה גדולים שמועברים, ממילא מייצרים רגש חייבות אצל המקבל, ולכן דינם כשוחד. לכן, כמדומני, חוקק 'חוק המתנות', האוסר על עובד ציבור לקבל מתנות ללא אישור (ושוב – איני משפטן, ואיני יודע את כל הפרטים של חוק זה, או מתי הוא חוקק והאם הוא תקף לגבי מקרה זה).
אבל – כל זה לא משנה. את הכרעת הדין נשאיר, כמו שאומרים, לידי בית המשפט. השאלה האם מבחינת נראות הדברים ראויים, והאם הם עולים בקנה אחד עם גישת היהדות, וכאן לדעתי התשובה שלילית.
אז נכון, רבים ממלכי ישראל היו מושחתים וחטאו. אבל האם בגלל זה נאמר שלכך היהדות מטיפה? כך גם בתקופת המלוכה רבים מבני ישראל עבדו עבודה זרה, אז האם לכך התורה מטיפה? ודאי שלא!
תחת זאת, שני מנהיגים גדולים עמדו לישראל – משה ושמואל, שיש ביניהם הרבה נקודות דמיון כידוע, ושבשניהם נאמר דבר דומה מאוד על כך שלא רק שלא לקחו שוחד, אלא לא לקחו דבר מהעם. וכך הם אומרים –

אצל משה –

וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל יְהוָה אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם.
במדבר טז, טו.

ואצל שמואל –

הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד יְהוָה וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ וְאָשִׁיב לָכֶם.
שמואל א, יב, ג.

אני חושב שגם דברים אלה ידועים.
הנה כי כן, המודל היהודי של המנהיג הוא לא זה הלוקח שוחד, ודאי, וגם לא זה הלוקח מתנות. חיים נוחים ומהנים, לעומת זאת, אינם בעיה. להפך, רצוי שהמלך (אלא שהיום אין לנו מלוכה) יהנה מהדר. אלא שכדין.

ולזאת אוסיף את הפוסט הקודם שלי על פסוק מפורסם אחר – 'שונא מתנות יחיה' –
https://dailyverses.news.blog/2022/07/12/%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%90-%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%97%d7%99%d7%94-3/