איוב טז

איוב טז, עם עזרה מפירוש שטיינזלץ ועוד מפרשים, בעקבות פרק בפודקאסט.

איוב טז –
תוכחת איוב לרעיו –
א וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר. 
ב שָׁמַעְתִּי כְאֵלֶּה רַבּוֹת מְנַחֲמֵי עָמָל כֻּלְּכֶם. 

רלב"ג – עמל – הבל וכזב.

ג הֲקֵץ לְדִבְרֵי רוּחַ אוֹ מַה יַּמְרִיצְךָ כִּי תַעֲנֶה. 

שטיינזלץ –
מַה־יַּמְְְרִיצְְךָ, מניע או לוחץ את כל אחד מכם.

מצודות –
ימריצך – יחזקך כמו מה נמרצו אמרי יושר (איוב ו׳:כ״ה).

הקץ – וכי ימצא סוף לדברי רוח הלא דברים כאלה תוכל להרבות עד בלי די ואת כולם ישא הרוח.

ד גַּם אָנֹכִי כָּכֶם אֲדַבֵּרָה לוּ יֵשׁ נַפְשְׁכֶם תַּחַת נַפְשִׁי אַחְבִּירָה (אחבר, אוסיף) עֲלֵיכֶם בְּמִלִּים וְאָנִיעָה עֲלֵיכֶם בְּמוֹ רֹאשִׁי. (לאות צער).

ה אֲאַמִּצְכֶם (אחזקכם) בְּמוֹ פִי וְנִיד שְׂפָתַי יַחְשֹׂךְ. 

אבן עזרא –
וניד – כמו: תנודת. והענין: להוכיחכם.
(כלומר, היה מונע תנועת שפתיו להוכיחם).

ו אִם אֲדַבְּרָה לֹא יֵחָשֵׂךְ כְּאֵבִי וְאַחְדְּלָה מַה מִנִּי (מכאבי) יַהֲלֹךְ. (יסור)

כאבו –
ז אַךְ עַתָּה הֶלְאָנִי (הכאב עייפני) הֲשִׁמּוֹתָ (השמדת) כָּל עֲדָתִי. (ביתי) 

ח וַתִּקְמְטֵנִי לְעֵד הָיָה וַיָּקָם בִּי כַחֲשִׁי בְּפָנַי יַעֲנֶה. 

מצודות –
ותקמטני – הקמטים שבי המה לעד על גודל הכאב והכחש והרזון קם בי לעד כי הכחש הנראה בפני הוא יענה על חוזק הכאב.

ט אַפּוֹ טָרַף (האויב, להלן) וַיִּשְׂטְמֵנִי (שנאני) חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו צָרִי (אויבי) יִלְטוֹשׁ עֵינָיו לִי. 

י פָּעֲרוּ עָלַי בְּפִיהֶם בְּחֶרְפָּה הִכּוּ לְחָיָי יַחַד עָלַי יִתְמַלָּאוּן. 

רש"י –
יתמלאון – יתאספון והרבה לו דומין במקרא קראו אחריך מלא (ירמיהו י״ב:ו׳), אשר יקראו עליו מלא רועים (ישעיהו ל״א:ד׳), ואינו משתנה מלשונו כי כל מילוי נאסף הוא.

יא יַסְגִּירֵנִי אֵל אֶל עֲוִיל וְעַל יְדֵי רְשָׁעִים יִרְטֵנִי. 

מצודות –
יסגירני – ה׳ אסר אותי ביד כל איש עול כי כל הרוצה לועג בי ומיצר לי.

ירטני – יעקם וישחית אותי ע״י הרשעים המעיקים לי וכפל הדבר במ״ש.

יב שָׁלֵו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי (ניער אותי) וְאָחַז בְּעָרְפִּי וַיְפַצְפְּצֵנִי (שבר אותי) וַיְקִימֵנִי לוֹ לְמַטָּרָה. 

(יפרפרני, יפצפצני – מילים המופיעות רק כאן, לדעתי).

יג יָסֹבּוּ עָלַי רַבָּיו (רוביו) יְפַלַּח כִּלְיוֹתַי וְלֹא יַחְמוֹל יִשְׁפֹּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי. (המרה שלי).

יד יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָרֶץ יָרֻץ עָלַי כְּגִבּוֹר. 

טו שַׂק תָּפַרְתִּי עֲלֵי גִלְדִּי וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִי. 

שטיינזלץ –
גִלְְְדִּי, עורי, 
וְְעֹלַלְְְתִּי בֶעָפָר קַרְְְנִי, העליתי עפר על ראשי.

טז פָּנַי חמרמרה [חֳמַרְמְרוּ] (האדימו) מִנִּי בֶכִי וְעַל עַפְעַפַּי צַלְמָוֶת. (אפלה) 

עד כאן תיאור צרותיו, ועתה יאמר שהכול ללא פשע מצדו –
יז עַל לֹא חָמָס בְּכַפָּי וּתְפִלָּתִי זַכָּה. 

וזועק –
יח אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָמִי וְאַל יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתִי. 

עדו בשמים –
יט גַּם עַתָּה הִנֵּה בַשָּׁמַיִם עֵדִי וְשָׂהֲדִי (עדי) בַּמְּרוֹמִים. 

כ מְלִיצַי רֵעָי (פנייה לרעיו) אֶל אֱלוֹהַ דָּלְפָה עֵינִי. 

כא וְיוֹכַח (היתווכח) לְגֶבֶר עִם אֱלוֹהַּ? (בשאלה. אלא -) וּבֶן אָדָם לְרֵעֵהוּ. 

כב כִּי שְׁנוֹת מִסְפָּר (שנים ספורות) יֶאֱתָיוּ (באות) וְאֹרַח לֹא אָשׁוּב אֶהֱלֹךְ. (הולך למות).