מזמור כו – אל תאסוף עם חטאים נפשי

קריאה בתהילים כו, עם פירוש רד"ק המעולה, ורק פעם אחת אוסיף את פירוש אבן עזרא השונה.

תהילים כו –
א. תחילה מזכיר נקיון דרכיו –

א לְדָוִד שָׁפְטֵנִי יְהוָה כִּי אֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי וּבַיהוָה בָּטַחְתִּי לֹא אֶמְעָד. 

לדוד שפטני י״י שפטני – וראה אם לבבי ישר אליך וכפי לבבי שפטני.

כי אני בתמי הלכתי ובי״י בטחתי לא אמעד – כלומר בתם לבבי ובכל אשר היה לי בטחתי בי״י, לפיכך אין ראוי לי שאמעד. ובדרש (שוחר טוב בהפוך חלקי המאמר): כתוב אחד אומר שפטני וכתוב אחד אומר: ואל תבוא במשפט את עבדך (תהלים קמ״ג:ב׳). אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: בשעה שאתה דן את הרשעים שפטני; בשעה שאתה דן את הצדיקים אל תבוא במשפט את עבדך!
(הדרש כאן הוא הסבר אחד ולהלן הסבר נוסף).

ב בְּחָנֵנִי יְהוָה וְנַסֵּנִי צרופה [צָרְפָה] כִלְיוֹתַי וְלִבִּי. 

בחנני י״י ונסני – וכפי שתמצא בלבי תדינני.

צרופה כליותי ולבי – תמצאם ככסף נקי. ואמר: כליותי, כי הם היועצות (בבלי ברכות ס״א.), ואמר לבי, כי הוא המבין ובעל המחשבות (שם), וכתב; צרופה על כל מחשבה ומחשבה שהיא בלי שום סיג: וכפי מחשבותי שפטני: כי אף על פי שמעשי אינם טובים לפעמים, לבי הוא ישר בכל עת. ולפי המעשים אמר: ואל תבוא במשפט את עבדך (תהלים קמ״ג:ב׳).
(זה ההסבר השני, העדיף בעיניי – שפוט הלב ולא המעשים).

ג כִּי חַסְדְּךָ לְנֶגֶד עֵינָי וְהִתְהַלַּכְתִּי בַּאֲמִתֶּךָ. 

כי חסדך לנגד עיני – לפיכך לא נטה לבי מאחריך כי תמיד חסדך לנגד עיני; לפיכך

והתהלכתי באמתך – כמו: את האלהים התהלך נח (בראשית ו׳:ט׳), שהתהלך בדרכי האלהים באמת ובישר לבב.

ב. מזכיר הימנעותו מחברת רעים –

ד לֹא יָשַׁבְתִּי עִם מְתֵי שָׁוְא וְעִם נַעֲלָמִים לֹא אָבוֹא. 

לא ישבתי עם מתי שוא – כדי שלא אלמד ממעשיהם ומדבריהם הרעים.

ועם נעלמים – שעושים חטא בסתר ונעלמים מבני אדם. לפיכך אמר:

לא אבוא – לא נכנסתי עמהם במקום סתרם. ועוד כפל הענין במלות שונות,

ה שָׂנֵאתִי קְהַל מְרֵעִים וְעִם רְשָׁעִים לֹא אֵשֵׁב. 

ואמר: שנאתי קהל מרעים ועם רשעים לא אשב – הרשעים שנאתי להתחבר עמהם ולשבת אתם, אבל מושבי בבית אלהי ושם אלך תמיד.

ו אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ יְהוָה. 

ארחץ בנקיון כפי ואסבבה את מזבחך י״י – וכשארחץ בנקיון כפי אז אסבבה את מזבחך י״י להקריב שם עולותי. לא כרשעים שמביאים עולות בידיהם וידיהם דמים מלאו; אבל אני ארחץ בנקיון כפי שלא יהיה בידי שום עון כשאבא להקריב עולות.

ז לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וּלְסַפֵּר כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ. 

לשמע בקול תודה ולספר כל נפלאותיך: לשמע – כמו להשמיע; וכן: לשמד מעזניה (ישעיהו כ״ג:י״א), כמו להשמיד. אמר: אבא בית מזבחותיך להשמיע שם בפני קהל קדושים תודה בקול רם. והוא שיהיה מודה בפניהם על החסדים שעשה לו האל והצילו מכל צרה ולספר כל הנפלאות שעשה עמו בעתות צרותיו.

ג. ולכן מבקש שלא יאספהו עמהם, ולכך שני פירושים –

ח יְהוָה אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. 

(הקדמה, ואדלג על הפירוש).

ט אַל תֶּאֱסֹף עִם חַטָּאִים נַפְשִׁי וְעִם אַנְשֵׁי דָמִים חַיָּי. 

וכאן כאמור שני פירושים –
רד"ק – התחברות במיתה –
אל תאסף עם חטאים נפשי ועם אנשי דמים חיי – וכיון שבחרתי אני חברת הצדיקים אל תאסף עם חטאים נפשי, כלומר שלא אמות מיתת חטאים ואנשי דמים, כי נפשם כמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו (שמואל ב י״ד:י״ד), ונפשי תאסף אל כבודך במותי.

אבן עזרא – התחברות בחיים –
אמר ר׳ משה: כי טעם אל תאסף – שיתפלל שלא יהיה אחריתו כאחריתם.

והנכון בעיני: שלא יתכנו עלילות שיתחבר עם החטאים כל ימיו ואף כי עם אנשי דמים שהם רעים מהחטאים.

י אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם זִמָּה וִימִינָם מָלְאָה שֹּׁחַד. 

אשר בידיהם זמה – כמו: כי זמה עשו (הושע ו׳:ט׳). ענין תועבה ומעשה רע, כמו ההרג והמכה שיעשו בידיהם. וכן השחד שיקבלו כמו שאמר: וימינם מלאה שחד.

ויש לפרש בידיהם – ברשותם, כמו: ויקח את כל ארצו מידו (במדבר כ״א:כ״ו);: וכל טוב אדניו בידו (בראשית כ״ד:י׳), כלומר: ברשותם ממון מקבץ מגזל ועון, והוא במעשה, והוא זמה.

יא וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ פְּדֵנִי וְחָנֵּנִי. 

ואני בתמי אלך – שלא אתעסק בדברי מרמה לא במחשבה ולא במעשה.

פדני – מצרות

וחנני – מטובך כפי שתראה תם לבבי ואז אודה את שמך

יב רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ יְהוָה.

(ואז יברכו).