אושר

השורש 'אשר' במובן אושר מופיע בכ-60 פסוקים. קשה לספור בדיוק, שכן לשורש הזה שייכת גם מילת הקישור 'אשר' 'כאשר' וכיוב', וגם אשורים, במובן צעדים (וכן השם אשור). כמו כן, לו כמה צורות, שאחת הידועות שבהם היא הברכה 'אשרי'.
כיום מנסים לברר מהו האושר, ואולי מעקב אחר הפסוקים יוכל לעזרנו בכך.

אלה הופעותיה –

לאה מאושרת בלידתה וקוראת על שם כך לבנה אשר –
בראשית ל, יג
וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאׇשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר.
(כמו כן, ראוי לשים לב שכאן האישור הוא חיצוני, חברתי – אישרוני בנות, ואילו היום מקובל שאדם צריך לקבל אישור ואושר קודם כל מעצמו).

אשרי ישראל הנושע בה' –
דברים לג, כט
אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁרחֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ.

לשלמה על חוכמתו –
מלכים א י, ח
אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת חׇכְמָתֶךָ.

לאשר ולקבל את מי שנחמס ונשדד –
ישעיהו א, יז
לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה.

מלשון אישור, אך גם מלשון אשורים-צעדים, מתווי הדרך –
ישעיהו ג, יב
עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ.

כן כאן –
ישעיהו ט, טו
וַיִּהְיוּ מְאַשְּׁרֵי הָעָם הַזֶּה מַתְעִים וּמְאֻשָּׁרָיו מְבֻלָּעִים.

ישעיהו ל, יח
וְלָכֵן יְחַכֶּה יְהוָה לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם כִּי אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט יְהוָה אַשְׁרֵי כׇּל חוֹכֵי לוֹ.

ישעיהו לב, כ
אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כׇּל מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר.

ישעיהו נו, ב
אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כׇּל רָע.

מלאכי ג, יב
וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כׇּל הַגּוֹיִם כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.

מלאכי ג, טו
וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים גַּם נִבְנוּ עֹשֵׂי רִשְׁעָה גַּם בָּחֲנוּ אֱלֹהִים וַיִּמָּלֵטוּ.

הפסוק הידוע –
תהילים א, א
אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב.

תהילים ב, יב
נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כׇּל חוֹסֵי בוֹ.

אשרי מכוסה החטא –
תהילים לב, א
לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה.

תהילים לב, ב
אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב יְהוָה לוֹ עָוֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה.

תהילים לג, יב
אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁריְהוָה אֱלֹהָיו הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ.

תהילים לד, ט
טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְהוָה אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.

תהילים מ, ה
אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁרשָׂם יְהֹוָה מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב.

תהילים מא, ב
אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְהוָה.

תהילים מא, ג
יְהוָה יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ (יאשר) [וְאֻשַּׁר] בָּאָרֶץ וְאַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו.

תהילים סה, ה
אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ.

יקבלוהו –
תהילים עב, יז
יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ (ינין) [יִנּוֹן] שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כׇּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ.

ביתך – המקדש –
תהילים פד, ה
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.

תהילים פד, ו
אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם.

תהילים פד, יג
יְהוָה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ.

תהילים פט, טז
אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה יְהוָה בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן.

תהילים צד, יב
אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁרתְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ.

תהילים קו, ג
אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכׇל עֵת.

תהילים קיב, א
הַלְלוּ יָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְהוָה בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד.

תהילים קיט, א
אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה.

תהילים קיט, ב
אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכׇל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ.

תהילים קכז, ה
אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר.

תהילים קכח, א
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא יְהוָה הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו.

אשרי העובד –
תהילים קכח, ב
יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ.

בקללה זו –
תהילים קלז, ח
בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.

תהילים קלז, ט
אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע.

תהילים קמד, טו
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהוָה אֱלֹהָיו.

תהילים קמו, ה
אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל יְהוָה אֱלֹהָיו.

חוכמה –
משלי ג, יג
אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חׇכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה.

וגם כאן החוכמה –
משלי ג, יח
עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר.

משלי ח, לב
וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי וְאַשְׁרֵי דְּרָכַי יִשְׁמֹרוּ.

משלי ח, לד
אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי.

מובא גם במובן של ליושרו, כאמיתותו –
משלי יד, טו
פֶּתִי יַאֲמִין לְכׇל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ.

משלי יד, כא
בׇּז לְרֵעֵהוּ חוֹטֵא וּמְחוֹנֵן (עניים) [עֲנָוִים] אַשְׁרָיו.

משלי טז, כ
מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב וּבוֹטֵחַ בַּיהוָה אַשְׁרָיו.

משלי כ, ז
מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו.

טוב להיזהר –
משלי כח, יד
אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה.

משלי כט, יח
בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ.

משלי לא, כח
קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ.

איוב ה, יז
הִנֵּה אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יוֹכִחֶנּוּ אֱלוֹהַּ וּמוּסַר שַׁדַּי אַל תִּמְאָס.

מקביל לעדות –
איוב כט, יא
כִּי אֹזֶן שָׁמְעָה וַתְּאַשְּׁרֵנִי וְעַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידֵנִי.

שיר השירים ו, ט
אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ.
(שוב האישור הוא חיצוני).

קהלת י, יז
אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ בִּגְבוּרָה וְלֹא בַשְּׁתִי.

דניאל יב, יב
אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה.

דברי הימים ב ט, ז
אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ וְאַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד וְשֹׁמְעִים אֶת חׇכְמָתֶךָ.

*

נמצאנו למדים, ראשית, שעיקר המאושרים בתנ"ך הם הבוטחים בה', מקיימים מצוותיו, ומקבלים תוכחתו באהבה. כמו כן מאושרים הם אלה ההולכים בדרך החוכמה (ואגב, יתכן שקיים קשר בין אושר לאשורים, כי אושר הוא דרך, דרך חיים, וכתבתי על כך פעם.
שנית, ראינו שהאישור כאן הוא חיצוני, וזה מתאים לחברה הקדומה, אך גם לזו של ימינו, למרות שהיא יותר אינדיבידואליסטית.
ושלישית, ראינו שנשים מקבלות את אושרן בלידת ילדים. וגם כאן זה ודאי נכון בחברה הקדומה, אך גם בימינו, למרות שהיום יש עוד אופציות.