יהוה, אלוהים

השם 'יהוה' מופיע ב-5790 פסוקים, כיאה לשם אלוהים, שהוא הגיבור המרכזי של התנ"ך. דרשותיו אין-סופיות, ולא אתחיל להביא אותן. גם בביקורת המקרא הוא מוסד מוּסד, ושם מבחינים בין הכתובים בהם מופיע שם זה ובין אלה שבהם מופיע השם אלוהים, בעקבות הפסוק בשמות 'ושמי יהוה לא נודעתי להם', אך על זה לא אפרט, וכתבתי על כך בעבר.
כפשוטו, נראה שהשם נגזר מהשורש 'היה', כמו שם אלוהים השני הדומה לו – 'אהיה', או 'אהיה אשר אהיה'. כלומר, הוא הקיים, והוא המקיים, כלומר הבורא והמחולל.
במחקר מצאו ששם זה היה ידוע גם באיזור סיני, שיוחס למדיינים, והועלתה ההשערה שהשם הושאל משם.
אציין רק פסוק אחד, שבו מצאתי עכשיו, לראשונה מבחינתי, ניקוד אחר לשם זה בהופעתו השנייה –

שופטים טז, כח
וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה זׇכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹהִים וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים.

ויקימילון מציין בפשטות –
גיזרון
צורה חלופית של הפועל יהיה, תוך חילופי י/ו. כך מתואר בפסוק בתורה: ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים – הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם "אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם" וְאָמְרוּ לִי "מַה שְּׁמוֹ?", מָה אֹמַר אֲלֵהֶם? וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה – אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; וַיֹּאמֶר – כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם. וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה – כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר.“ (שמות ג, פסוקים יג – טו)

*

השם 'אלוהים' מופיע ב-2529 פסוקים, בהטיות שונות. גם כאן רבו הדרשות, ולא אביאן. יש לציין רק שלשון הרבים נחשבת כ'ריבוי מלכותי', ואין להבין מכאן ריבוי ביישות האל. כמו כן, שם זה משותף גם לאלוהי העמים סביב, והוא שם כולל. וכך, כמה פסוקים מדברים על יתרונו של ה' מעל כל האלוהים האחרים, כך שאין כאן שלילה של קיומם. במחקר דבר זה נקרא מונולטריה. ה' כאל יחיד מופיע רק מאוחר יותר, בישעיה השני, ושם תחילת התפיסה המונותיאיסטית.
נראה שהשם נגזר משם האל הכנעני 'אל'. אך שורשי 'אל' הם גם משורשי הגובה, למשל 'על', ולכן אפשר ששם זה מבטא עליונות וגובה. או שהוא אל במובן כוח, כגון אלם, אלימות.

גם ויקימילון כותב –
גיזרון
פיניקית-"אלם" . באסקית-בהגיית אלאוה alaua בהוראת "אלוהים אדירים!" . ארמית-"עליונִין" . 'ריבוי מופשט' של אלוה: ריבוי שמבטא הפשטה של רעיון (דומה לביטויים 'האֱלֹהוּת' או 'היֵשוּת האלוהית') כמו בְּתוּלִים, נְעוּרִים, עֲלוּמִים, זְקוּנִים, זְנוּנִים, מִלּוּאִים, רַחֲמִים, כִּפּוּרִים, פְּלִילִים, מְגוּרִים, נִשּׂוּאִין, גֵּרוּשִׁין, אֵרוּסִין, חֻלִּין, אפילו חַיִּים.
עקב כך, צורת הריבוי במילה אלוהים היא לא שרידה של פוליתיאיזם קדום אצל בני ישראל, כפי שהאמונה העממית קובעת: להפך, היא צורה של 'ריבוי מופשט', ביטוי של הפשטה דרך ריבוי, תופעה מוכרת ושכיחה בשפה העברית.

ועוד הערה שם.