חבקוק א-ב

חבקוק א-ב.
בעזרת פירוש שטיינזלץ חלקי, וקצת אחרים. בעקבות שמיעת פרק בפודקאסט, שעשה לי חשק לקרוא.

חבקוק א –
חבקוק מתלונן על הצלחת הרשעים –
א הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר חָזָה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא. ב עַד אָנָה יְהוָה שִׁוַּעְתִּי וְלֹא תִשְׁמָע אֶזְעַק אֵלֶיךָ חָמָס וְלֹא תוֹשִׁיעַ. ג לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן, וְעָמָל תַּבִּיט, וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי, וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן יִשָּׂא. ד עַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה, וְלֹא יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט, כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק, עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל. 

רד"ק –
על כן – לפי שאין אתה עושה דין ברשעים תרפה התורה ותחלש כי רבים מרפים ידיהם ממנה ולפי שרואים הצלחת הרשעים ורעת הצדיקים.

תפוג – ענין רפיון וחלישות וכן כל אשר בשרשו.

ולא יצא – לפי שהם רואים שלא יצא לנצח משפט הרשעים.

כי רשע מכתיר את הצדיק – מקיף אותו להרע לו תמיד כענין כתרו את בנימין.

על כן יצא משפט מעוקל – על כן אומר כי המשפט מעוקל ומעוות

ועתה מתאר את ההתרחשות הפוליטית, כיבושי הבבלים –
ה רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ כִּי פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר. 

שטיינזלץ –
רְְאוּ את המתרחש בַגּוֹיִם, בעמים וְְהַבִּיטוּ. התבוננו על הגיאופוליטיקה של העולם, וְְהִתַּמְְּהוּ תְְּמָהוּ, תתפלאו מאוד על מראה עיניכם.

המודגש – מכאן הביטוי 'לא יאומן כי יסופר'.

ו כִּי הִנְנִי מֵקִים אֶת הַכַּשְׂדִּים (הבבלים) הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר (מהיר) הַהוֹלֵךְ לְמֶרְחֲבֵי אֶרֶץ לָרֶשֶׁת מִשְׁכָּנוֹת לֹּא לוֹ. ז אָיֹם וְנוֹרָא הוּא, מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא. 

שטיינזלץ –
רק מִמֶּנּוּ – מעצמו מִשְְְׁפָּטוֹ וּשְְְׂאֵתוֹ, גדולתו יֵצֵא. הוא שופט ומגביה את עצמו מבלי להתחשב באחרים ומבלי לקבל את משפטם ואת דיניהם.

ח וְקַלּוּ (קלים) מִנְּמֵרִים סוּסָיו וְחַדּוּ (חדים) מִזְּאֵבֵי עֶרֶב וּפָשׁוּ (פושטים) פָּרָשָׁיו וּפָרָשָׁיו מֵרָחוֹק יָבֹאוּ יָעֻפוּ כְּנֶשֶׁר חָשׁ (ממהר) לֶאֱכוֹל. ט כֻּלֹּה לְחָמָס יָבוֹא מְגַמַּת פְּנֵיהֶם (שאיפתם) קָדִימָה וַיֶּאֱסֹף כַּחוֹל שֶׁבִי. י וְהוּא בַּמְּלָכִים יִתְקַלָּס (ילעג) וְרֹזְנִים מִשְׂחָק לוֹ, הוּא לְכָל מִבְצָר יִשְׂחָק וַיִּצְבֹּר עָפָר וַיִּלְכְּדָהּ. 

שטיינזלץ –
הבבלים היו טובים מאוד באומנות המצור. במשך שנות שלטונם הנרחב הם כבשו עיר אחרי עיר ומבצר אחרי מבצר בשיטות שונות.

יא אָז חָלַף (כמו) רוּחַ וַיַּעֲבֹר וְאָשֵׁם (השמים, החריב) זוּ כֹחוֹ לֵאלֹהוֹ. 

וחוזר לשאלתו על הצלחת הרשעים –
יב הֲלוֹא אַתָּה (מושל) מִקֶּדֶם יְהוָה אֱלֹהַי קְדֹשִׁי, לֹא נָמוּת (נראה שמעין ברכה), יְהוָה לְמִשְׁפָּט שַׂמְתּוֹ (את בבל) וְצוּר לְהוֹכִיחַ יְסַדְתּוֹ. יג טְהוֹר עֵינַיִם (אתה) מֵרְאוֹת רָע, וְהַבִּיט אֶל עָמָל (רשע) לֹא תוּכָל, לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ. 

וממשיך ומפרט –
יד וַתַּעֲשֶׂה אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם כְּרֶמֶשׂ לֹא מֹשֵׁל בּוֹ. 

שטיינזלץ –
וַתַּעֲשֶׂה אָדָם כִּדְְְגֵי הַיָּם. בני האדם הפכו להיות כדגי הפקר השטים בים ללא חוקים וללא מושל, דגים הניצודים ונאכלים על ידי כל הבא כנגדם.

ועתה מדמה את הרשע בכלל ואת הבבלים בפרט לדייג הצד אנשים ברשתו –
טו כֻּלֹּה בְּחַכָּה הֵעֲלָה יְגֹרֵהוּ (יאגרהו) בְחֶרְמוֹ וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתּוֹ עַל כֵּן יִשְׂמַח וְיָגִיל. טז עַל כֵּן יְזַבֵּחַ לְחֶרְמוֹ וִיקַטֵּר לְמִכְמַרְתּוֹ כִּי בָהֵמָּה שָׁמֵן חֶלְקוֹ וּמַאֲכָלוֹ בְּרִאָה. (שמנה) יז הַעַל כֵּן (בשאלה) יָרִיק (ירוקן) חֶרְמוֹ וְתָמִיד לַהֲרֹג גּוֹיִם לֹא יַחְמוֹל.

עד כאן השאלה.

*

ועתה באה התשובה (אדגיש את מטבעות הלשון המוכרים) –

חבקוק ב –

התשובה שמקבל חבקוק –
א עַל מִשְׁמַרְתִּי (משמר, תצפית) אֶעֱמֹדָה וְאֶתְיַצְּבָה עַל מָצוֹר וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה יְדַבֶּר בִּי וּמָה אָשִׁיב עַל תּוֹכַחְתִּי. ב וַיַּעֲנֵנִי יְהוָה וַיֹּאמֶר כְּתוֹב חָזוֹן וּבָאֵר עַל הַלֻּחוֹת לְמַעַן יָרוּץ (יקרא בקלות) קוֹרֵא בוֹ. ג כִּי עוֹד (יתממש) חָזוֹן לַמּוֹעֵד (בזמנו) וְיָפֵחַ (ויעיד) לַקֵּץ (לבסוף) וְלֹא יְכַזֵּב אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר. ד הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. 

שטיינזלץ –
הִנֵּה עֻפְְּלָה, גבהה, הייתה עזה או: התעלפה רוח איש ש לֹא־יָשְְׁרָה נַפְְְשׁוֹ בּוֹ, מי שאיננו ישר, וְְאילו ה צַדִּיק, שנפשו ישרה בו – בּכוח אֱמוּנָתוֹ יִחְְְיֶה ויראה בקיומם של דברי הנבואה.

ה וְאַף כִּי (על אחת כמה וכמה ש) הַיַּיִן בּוֹגֵד (מתעתע) גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה (לא ישכון בבית) אֲשֶׁר הִרְחִיב כִּשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ (תאוותו) וְהוּא כַמָּוֶת וְלֹא יִשְׂבָּע וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם וַיִּקְבֹּץ אֵלָיו כָּל הָעַמִּים. 

מדמה כאן כובש שרבה תאוותו לכבוש. אך הנה עונשו –

ו הֲלוֹא אֵלֶּה כֻלָּם עָלָיו מָשָׁל יִשָּׂאוּ וּמְלִיצָה חִידוֹת לוֹ וְיֹאמַר (ויאמרו) – הוֹי הַמַּרְבֶּה לֹּא לוֹ (מה שאינו שלו) עַד מָתַי וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט. (ביטוי סתום) ז הֲלוֹא פֶתַע יָקוּמוּ נֹשְׁכֶיךָ וְיִקְצוּ (יתעוררו) מְזַעְזְעֶיךָ וְהָיִיתָ לִמְשִׁסּוֹת לָמוֹ. (ישסו אותך) ח כִּי אַתָּה שַׁלּוֹתָ (שללת, בזזת) גּוֹיִם רַבִּים יְשָׁלּוּךָ (ישללוך) כָּל יֶתֶר עַמִּים מִדְּמֵי אָדָם (ששפכת) וַחֲמַס אֶרֶץ, קִרְיָה וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ.

כלומר, הכובש יבוא על דינו.

*

ועתה ימשיך בעניינים שונים –

ט הוֹי בֹּצֵעַ בֶּצַע רָע (בשביל) לְבֵיתוֹ, לָשׂוּם בַּמָּרוֹם קִנּוֹ, לְהִנָּצֵל מִכַּף רָע. י יָעַצְתָּ (גרמך) בֹּשֶׁת לְבֵיתֶךָ, קְצוֹת (קצצת) עַמִּים רַבִּים וְחוֹטֵא נַפְשֶׁךָ (ואתה חוטא). יא כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה.

שטיינזלץ –
כִּי־אֶבֶן שבבניינך מִקִּיר תִּזְְְעָק עליך, וְְכָפִיס, גזיר מֵעֵץ התחוב בבניין יַעֲנֶנָּה – יענה לזעקת האבן, וכולם יתקוממו נגדך. 

ואחרי התוכחה לבונה הבית, תוכחה לבונה עיר –
יב הוֹי בֹּנֶה עִיר בְּדָמִים וְכוֹנֵן קִרְיָה בְּעַוְלָה. יג הֲלוֹא הִנֵּה מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת וְיִיגְעוּ עַמִּים בְּדֵי אֵשׁ וּלְאֻמִּים בְּדֵי רִיק יִעָפוּ. (פסוק סתום) יד כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ לָדַעַת אֶת כְּבוֹד יְהוָה כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל יָם. 
(זה הפסוק שבמופיע גם אצל ישעיה).   

נגד משכר רעהו במשל מוזר –
טו הוֹי מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ (מוסיף רעל) וְאַף שַׁכֵּר לְמַעַן הַבִּיט עַל מְעוֹרֵיהֶם. (ערוותם) טז שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל (תיחשף ערוותך), תִּסּוֹב עָלֶיךָ כּוֹס יְמִין יְהוָה וְקִיקָלוֹן (קיא וקלון) עַל כְּבוֹדֶךָ. יז כִּי חֲמַס לְבָנוֹן יְכַסֶּךָּ וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס אֶרֶץ קִרְיָה וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ.    

נגד עבודת אלילים –
יח מָה הוֹעִיל פֶּסֶל כִּי פְסָלוֹ יֹצְרוֹ מַסֵּכָה וּמוֹרֶה שָּׁקֶר כִּי בָטַח יֹצֵר יִצְרוֹ עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים אִלְּמִים.    

נגד עבודת אלילים –
יט הוֹי אֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה עוּרִי לְאֶבֶן דּוּמָם, הוּא יוֹרֶה? הִנֵּה הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף וְכָל רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ. כ וַיהוָה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ.