המילה 'עלם', בזכר ונקבה, מופיעה רק ב-17 פסוקים בתנ"ך.
רבקה, לפני נישואיה ליצחק –
בראשית כד, מג
הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וְהָיָה הָעַלְמָה הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ.
מרים אחות משה בנעוריה –
שמות ב, ח
וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה לֵכִי וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה וַתִּקְרָא אֶת אֵם הַיָּלֶד.
דוד בנעוריו –
שמואל א יז, נו
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ שְׁאַל אַתָּה בֶּן מִי זֶה הָעָלֶם.
אוסף החיצים, תפקיד לנערים –
שמואל א כ, כב
וְאִם כֹּה אֹמַר לָעֶלֶם הִנֵּה הַחִצִּים מִמְּךָ וָהָלְאָה לֵךְ כִּי שִׁלַּחֲךָ יְהוָה.
הפסוק הידוע, המדבר על אשת אחז, או לדעה אחרת אשת ישעיה הנביא, שעתידה להוליד בן, שישמש כאות לישראל –
ישעיהו ז, יד
לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אוֹת הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל.
כאן בא בצד אלמנותיך, ונראה שזה מריזמוס, עלומיך – הנעורים, אלמנותיך – האלמנה היא בדרך כלל אישה מבוגרת. אך גם כן אלו שורשים קרובים – עלם ואלם –
ישעיהו נד, ד
אַל תִּירְאִי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי וְאַל תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי עוֹד.
פתיחת מזמור, כנראה כלי זמר –
תהילים ט, א
לַמְנַצֵּחַ עַלְמוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִד.
תהילים מו, א
לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח עַל עֲלָמוֹת שִׁיר.
צעירות רוקדות –
תהילים סח, כו
קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת.
צעירותו –
תהילים פט, מו
הִקְצַרְתָּ יְמֵי עֲלוּמָיו הֶעֱטִיתָ עָלָיו בּוּשָׁה סֶלָה.
תהילים צ, ח
(שת) [שַׁתָּה] עֲוֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ.
פסוק עם כמה פרשנויות –
משלי ל, יט
דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.
(לי נראה שהפסוק מתאר את דרכו של עולם – דרך הנשר לעוף בשמיים, דרך נחש לזחול על האבנים, דרך האונייה לשוט בים, ודרך הגבר לחזר אחר העלמה. אך יש המפרשים שכל אלה אינם משאירים סימנים, וכן יחסי המין של הגבר עם הצעירה לא משאירים סימנים, וזו הוכחה שאינה בתולה. אך בכל מקרה אין הכרח לפרש כך).
פסוק סתום –
איוב כ, יא
עַצְמוֹתָיו מָלְאוּ (עלומו) [עֲלוּמָיו] וְעִמּוֹ עַל עָפָר תִּשְׁכָּב.
צעירות –
איוב לג, כה
רֻטֲפַשׁ בְּשָׂרוֹ מִנֹּעַר יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו.
צעירות –
שיר השירים א, ג
לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ.
בבית המלך –
שיר השירים ו, ח
שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר.
(עלמות הסתובבו בבית המלך, והיו בדרגה פחותה מנשות המלך ומפילגשיו. לא ברור מה היה תפקידן והאם היה כרוך גם בפעילות מינית).
כלי זמר –
דברי הימים א טו, כ
וּזְכַרְיָה וַעֲזִיאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיחִיאֵל וְעֻנִּי וֶאֱלִיאָב וּמַעֲשֵׂיָהוּ וּבְנָיָהוּ בִּנְבָלִים עַל עֲלָמוֹת.
*
אם כך עולה שעלם ועלומים כוונתם לימי הנעורים, גבר או אישה צעירים.
ובעבר כתבתי שלפי דעתי עלם הוא מגזרת 'על', לפי כלל השורשים שאני הולך וכותב פה. ו'על' בא גם במשמעות 'עוּל', כמו בצירוף 'עול-ימים', שמשמעותו צעירות, וכן עולל – תינוק. ניתן אף לחשוב שהמילה 'עלם' היא בעצם קיצור של 'עול-ימים'.
ואולם, ראיתי ששד"ל מפרשה מלשון חוזק, ובזה היא דומה ל'אלם'. בכל מקרה, הבתולים אינם כלולים כאן.
ועוד צריך לציין שמשורש זה באה המילה 'עולם', במובן זמן, עד, נצח, וכן העלמה, תעלומה וכו', במובן הסתרה. וצריך לבדוק גם את קשרם, אם קיים.
(זה מאמר שיש עוד להשלימו)