לא לחכמים לחם

קהלת אומר דבר מפתיע – 'לא לחכמים לחם'.
אם כך, במה הם חכמים?
נקרא את הפסוק בשלמותו –

שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם.
קהלת ט, יא.

מצודות מפרש בפשטות –
שבתי וראה – חזרתי וראיתי בעולם אשר הרדיפה לא הועילה לקלי המרוץ, כי לא נמלטו בנוסם מפני הרודף.

ולא לגבורים המלחמה – הגבורה לא הועילה לגבורים להיות להם נצחון המלחמה.

לא לחכמים לחם – לא הועיל החכמה לחכמים להשיג לחם מאכלם.

לא לנבונים עושר – התבונה לא הועילה לנבונים להשיג העושר.

לא ליודעים חן – הידיעה לא הועילה אל היודעים ידיעות רבות מוחלפות למצוא על ידם חן בעיני הבריות.

כי עת ופגע – עת רעה ופגיעות מות יקרה את כולם הקלים והגבורים וכו׳.

וכן אבן עזרא –
וגם לא לחכמים לחם – שהיה ראוי להיותם מושלים בכסילים ויהיו רשים, והדבר הפוך בַרוב.

ומצאתי דרש יפה בספר גן נעול (שאיני מכיר) –
גן נעול, בית שני ג׳:א׳:ב׳ –

אחר כן אמר "וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כולם", כלומר ידעתי שתקראנה לחכם תחת השמש המקרים שיקרו לכסיל, לפעמים יעני, לפעמים יחלה, לפעמים יקרוהו צרות רבות ורעות, וכמו שיקרה ג"כ לכסילים, כדרך (קהלת ט, יא) "וגם לא לחכמים לחם". (שם ה, יא) "יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים", וכמו שיתבאר בחדר זה. כי דרכי ה' נשגבים מבינת האדם, ואין אנו יכולים לעמוד על סוד דרכיו, וכדברי הכלל הל"ב. ואמר עוד (קהלת ב, טו) "ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני, ולמה חָכַמְתִּי אני אז יותר? ודברתי בלבי שגם זה הבל". כלומר אחר שנתברר לי ועיני רואות שיקרה לחכם כמקרה הכסיל, אמרתי בלבי, החכם והנבון, אם כמקרה הכסיל יקרני גם אני, ולא תצילני החכמה וכשרון המעשים ממקרי הזמן, למה חכמתי אני אז יותר? כלומר למה מנעורי שמתי צוארי תחת עול החכמה, וסבלתי צער היצר, ולא הלכתי אחר עיני, כי הבאתי למוסר נפשי, ומשלתי על תאותי ויצרי הרע, והייתי נוהג בחכמה והוא טרח גדול מאד, וכדרך (אבות, ה) "לפום צערא אגרא", כי יצר הלב קשה. ומדוע צִעַרְתִּי נפשי מאד עד שנהייתי חכם יותר מכל אדם? אם לא יהיה לי יתרון על הכסיל במקרים שיקרוני, וכדרך (ישעיה מט, ד) "ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי". והשיב קהלת שדבר בלבו שגם זה הבל, כלומר הדבר הזה שאמרתי ממקרה החכם והכסיל, ושהתמרמרתי על נהגי בחכמה, הבל הוא, ואין ממש בטענה זו, ו[להלן] פירש דבריו למה דבר זה הבל.