תהילים י הוא תלונה על הצלחת הרשעים –
תהילים י –
א לָמָה יְהוָה תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה. ב בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי יִתָּפְשׂוּ בִּמְזִמּוֹת זוּ חָשָׁבוּ. ג כִּי הִלֵּל רָשָׁע עַל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְהוָה.
לי נראה שברך הוא לשון נקייה לקלל, אך אחר כך בא גם פירושו – נאץ, וכן מופיע בפסוק הבא שאדגיש. אך כאן רבו הפירושים ואביא את פירוש רד"ק –
ובצע ברך נאץ י״י – הרשע מברך ומשבח הבצע ומי שאוחז דרכו ומנאץ האל; ואומר: שאין יכלת בידו להציל העשוק מידו, או שאין משגיח עליו כמו שאמר (יג): אמר בלבו לא תדרש.
או רש"י –
ובוצע ברך ניאץ י״י – והגזלן שיבח את עצמו לאמר ניאץ את י״י ושלום יהיה לו.
ומכאן יתאר את הרשע –
ד רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל יִדְרֹשׁ אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו. ה יָחִילוּ דרכו [דְרָכָיו] בְּכָל עֵת מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם.
שטיינזלץ –
יָחִילוּ, יעשו חיל, יצליחו דְרָכָו של הרשע בְּכָל עֵת, זה ש מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ, משפטיך שבמרום הם מִנֶּגְדּוֹ ואינם נוגעים בו כלל, הוא זוכה אף בדין שמים ואת כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ, ישיב רוח בָּהֶם. הרשע ברוח פיו מפיץ את כל אויביו.
ו אָמַר בְּלִבּוֹ בַּל אֶמּוֹט לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא בְרָע. ז אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמוֹת וָתֹךְ (מרמה) תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן. ח יֵשֵׁב בְּמַאְרַב חֲצֵרִים בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ. ט יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ. י ודכה [יִדְכֶּה] יָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חלכאים [חֵיל כָּאִים]. יא אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַח אֵל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל רָאָה לָנֶצַח.
עד כאן תיאור הרשע ומכאן פנייה לאל –
יב קוּמָה יְהוָה אֵל נְשָׂא יָדֶךָ אַל תִּשְׁכַּח עניים [עֲנָוִים]. יג עַל מֶה נִאֵץ רָשָׁע אֱלֹהִים אָמַר בְּלִבּוֹ לֹא תִּדְרֹשׁ. יד רָאִתָה כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֶכָה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר. טו שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע וָרָע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ בַל תִּמְצָא.
מסיים בברכה –
טז יְהוָה מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ. יז תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְהוָה תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ. יח לִשְׁפֹּט יָתוֹם וָדָךְ בַּל יוֹסִיף עוֹד לַעֲרֹץ אֱנוֹשׁ מִן הָאָרֶץ.