בעקבות הפניה שקיבלתי –
בפתיחת פירוש אבן עזרא לפרשת יתרו, שמות יח, א, הוא כותב כתב חידה –
נאום אברם אסיר תקוה. אשר פתח עיני יתרו
עדי הלך חצי לבו. וענה הנדוד יתרו
וזה פירש בפרשה. תחלתה דבר יתרו.
והנה הצעה לביאור –
נאום אברהם – הוא שמו.
אסיר תקווה – ברור, המקווה לגאולה וכו'. (והוא ציטוט פסוק).
פתח עיני יתרו – פתח עיני זולתו. (וזאת מצאתי באחר חדרי חרדים).
הלך חצי לבו – אולי מילא רק חלק משאיפתו (או שהוא מלשון חץ), אבל –
ענה הנדוד יתרו – עינויי הנדודים איבדו את היתר.
*
עוד ראוי לציין כאן פסוק שאולי יש לו קשר לעניין –
איוב ל, יא –
כִּי־יתרו [יִתְרִי] פִתַּח וַיְעַנֵּנִי וְרֶסֶן מִפָּנַי שִׁלֵּחוּ.
שטיינזלץ –
כִּי את יִתְְְרִי, החבל שבו הקפתי את עצמי כאזור מתניים המבטא חיזוק, קשרי והגנותי שהחזיקו אותי, פִתַּח אלוקים, או: האדם הלועג לי וַיְְְעַנֵּנִי, וְְאת ה רֶסֶן שבו רוסנה התנהגותם כל עוד עמדתי בכוחותי ובמעמדי, מִפָּנַי שִׁלֵּחוּ, הסירו, ועתה הם מרשים לעצמם לפגוע בי.
אם כך יתכן שעינה הנדוד את יתרו – חוזקו.