בעניין התרומות – גם פרק מחר ב-929 עוסק בזה, ויש גם פסוק נאה –
מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה.
משלי כט, ד.
מפרש שטיינזלץ –
מֶלֶךְְְ בְְּאמצעות עשיית מִשְְְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ. המדינה עומדת על משפט המלך ועל הסדר שהוא משתית, וְְאִישׁ תְְּרוּמוֹת, בין שהוא גובה כספים כדי להתרים לאחרים, ובין שהוא חלש ונזקק לנדבות יֶהֶרְְְסֶנָּה. את המדינה לא יעמיד מלך מחלק נדבות או מלך הנזקק להן, אלא מלך הנאמן לחוקים וסדרים.
והנה מקצת דברי המפרשים הקודמים –
רלב"ג –
מלך – המלך יעמיד ארץ במשפט כי זה יהיה סבה להשלמת תקון המדינה שלא יעשקו קצתם לקצתם ואם היה המושל מטה המשפט בעבו׳ תרומה שיפריש לו מדבר העול שיעשה כאילו תאמר שאם חייב ראובן לשמעון ק׳ מנה יפטר ראובן אם יפריש וירים לו מהק׳ מנה סך מה הוא יהרוס הארץ ויפסידנה כי זה יגרום להתבלבל סדר המדינה כי כל א׳ יעשוק חברו ויבטח שבשחד מה שיתן אל המושל יפטרהו והנה לא יקרא זה האיש מלך כי אין כמוהו ראוי להיות מלך.
מצודת ציון –
"תרומות" – ענין הפרשה, כמו (שמות כה): "ויקחו לי תרומה".