מרר

השורש 'מרר' מופיע ב-77 פסוקים, כשורש כפול – מרר, או קצר – מר, וגם כשם – מררי, וכשם שד – קטב מרירי, וכן בצורה למרר בבכי, או בכי תמרורים, הוא בכי מר, ולבסוף גם כשם בושם – מור.

אביא בעיקר את הופעותיו הכפולות, בחלקן –

נאמר על יוסף –
בראשית מט, כג
וַיְמָרֲרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים.

ועל ישראל במצרים –
שמות א, יד
וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכׇל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כׇּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ.

וכן מכאן אכילת המרור –
שמות יב, ח
וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ.

וכאמור, משפחת המררי –
במדבר כו, נז
וְאֵלֶּה פְקוּדֵי הַלֵּוִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְגֵרְשׁוֹן מִשְׁפַּחַת הַגֵּרְשֻׁנִּי לִקְהָת מִשְׁפַּחַת הַקְּהָתִי לִמְרָרִי מִשְׁפַּחַת הַמְּרָרִי.

והשד, הנקרא קטב מרירי –
דברים לב, כד
מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר.

ובתיאור האויבים בשירת האזינו –
דברים לב, לב
כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ.

ויש גם למרר בבכי –
ישעיהו כב, ד
עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי עַל שֹׁד בַּת עַמִּי.

וכן בכי תמרורים –
ירמיהו לא, טו
כֹּה אָמַר יְהוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ.

ובצורה מרירות –
יחזקאל כא, יא
וְאַתָּה בֶן אָדָם הֵאָנַח בְּשִׁבְרוֹן מׇתְנַיִם וּבִמְרִירוּת תֵּאָנַח לְעֵינֵיהֶם.

אויבי משורר תהילים מרים –
תהילים סד, ד
אֲשֶׁר שָׁנְנוּ כַחֶרֶב לְשׁוֹנָם דָּרְכוּ חִצָּם דָּבָר מָר.

וכן באיוב –
איוב ט, יח
לֹא יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִי כִּי יַשְׂבִּעַנִי מַמְּרֹרִים

ובאיוב עוד צורות קשות, שאביא בפירוש שטיינזלץ –
איוב יג, כו
כִּי תִכְתֹּב עָלַי מְרֹרוֹת וְתוֹרִישֵׁנִי עֲוֹנוֹת נְעוּרָי.

כִּי־תִכְְְתֹּב עָלַי מְְרֹרוֹת, שאתה גוזר עלי גזרות מרות כל כך.

איוב טז, יג
יָסֹבּוּ עָלַי רַבָּיו יְפַלַּח כִּלְיוֹתַי וְלֹא יַחְמוֹל יִשְׁפֹּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי.

יִשְְְׁפֹּךְְְ לָאָרֶץ את מְְרֵרָתִי, המרה שלי.

איוב כ, יד
לַחְמוֹ בְּמֵעָיו נֶהְפָּךְ מְרוֹרַת פְּתָנִים בְּקִרְבּוֹ.

מְְרוֹרַת, ארס של פְְּתָנִים בְְּקִרְְְבּוֹ, בבטנו.

איוב כ, כה
שָׁלַף וַיֵּצֵא מִגֵּוָה וּבָרָק מִמְּרֹרָתוֹ יַהֲלֹךְ עָלָיו אֵמִים.

שָׁלַף אויבו את הנשק, וַיֵּצֵא הנשק מִגֵּוָה, מעברו השני של גופו, וּבָרָק שיכה בו, מִמְְּרֹרָתוֹ, מן המרה שלו יַהֲלֹךְְְ, יטיל עָלָיו אֵמִים, אימה.

ובצורה להתמרמר –
דניאל ח, ז
וּרְאִיתִיו מַגִּיעַ אֵצֶל הָאַיִל וַיִּתְמַרְמַר אֵלָיו וַיַּךְ אֶת הָאַיִל וַיְשַׁבֵּר אֶת שְׁתֵּי קְרָנָיו וְלֹא הָיָה כֹחַ בָּאַיִל לַעֲמֹד לְפָנָיו וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִּרְמְסֵהוּ וְלֹא הָיָה מַצִּיל לָאַיִל מִיָּדוֹ.

*

מובא, כמובן, בהקשר דבריו הנואלים של עמית סגל, שרוצה למרר את החיים ללא מחוסנים, ובעצם הולך אחרי דברי נשיא צרפת מקרון, שהתבטא בצורה דומה.