לא תביא תועבה אל ביתך

בעניין השאלה האם יש לזרוק את ספריו של חיים ולדר, הסופר החרדי, שהואשם בעבירות מיניות והתאבד – ובכן, אינני מומחה לדבר זה, ויש פנים לכאן ולכאן, וכן ראיתי אישים בכירים מביעים את שתי הדעות.
בספרות הכללית, אני לא נוהג לצנזר אנשים בגלל דעותיהם או התנהגותם, וכך קראתי את ספרו המופתי של סלין האנטישמי, 'מסע אל סוף הלילה', וכן איני נמנע מלשמוע את וגנר (אף שאיני מחבב את המוזיקה שלו).
בפילוסופיה, היידגר היה חבר המפלגה הנאצית, אך הוא גם פילוסוף מרכזי. ושוב – איני מונע מעצמי מלעיין בהגותו, אף כי גם כאן איני נהנה ממנה מאוד (אז אולי בכל זאת יש קשר בין היצירה ודעות היוצר?).

בכל אופן, הסוגיה הזכירה לי את הפסוקים הבאים מסוף פרק ז' בספר דברים, האוסרים להכניס עבודה זרה לביתך –
דברים ז –
כה פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא. כו וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא.

אז אמנם כאן לא מדובר בעבודה זרה, אלא פשוט באדם שחטא, כנראה, ובכל זאת, ניתן להקיש דבר מדבר.

ובהקשר זה כדאי לקרוא את דבריו המעניינים של רש"ר הירש על הפסוק –
ולא תביא וגו׳ – ביתך, תחום ההוויה האנושית שלך, חייב להיות נקי מכל שמץ של עבודת אלילים. כל שמץ כזה הוא ״חרם״ ונידון להשמדה.

והיית חרם כמהו – כל בחינה של הווייתך ושאיפותיך שאתה רואה כקשורה לעבודה זרה או כנגזרת ממנה – אף אם הקשר רחוק ביותר – תאבד את זכות הקיום, וגם היא תידון להשמדה. ״כל שאתה מהיה ממנו הרי הוא כמוהו״: כל דבר אשר מציאותו באה אליך דרך עבודה זרה, הופך לאסור כמותה…

שקץ וגו׳ – עבודה זרה היא הסתירה הגמורה של הבסיס המוסרי והרוחני שלך. כדרך שהיא תועבה לה׳, כך תהיה תועבה להווייתך המוסרית והרוחנית. מתוך תיעוב מוסרי ורוחני, דחה והרחק אותה מעליך.

כי חרם הוא – משמעותו העיקרית של ״חרם״ היא ״לכוד ברשת״ או ״רשת שלוכדים בה״ (עיין פירוש שם כז, כח). עבודת אלילים הוּצאה מכל תחום הקיום של האנושות האמיתית, וכל הקשור לעבודת אלילים נמשך אליה אל תחום שלילת המציאות.