פרק האהבה – ביקורת

יש פרק אחד נפלא בברית החדשה, אולי הנפלא ביותר, שעוסק באהבה, הבשורה הכי חשובה של ישו והנצרות. קטע מהפרק הזה הופיע בסרט המופתי של וים ונדרס 'מלאכים בשמי ברלין' (אני רואה שאני מושפע מאונגר, שבהרצאתו צפיתי הבוקר) –

קורניטים א, יג, בתרגום דליטש –
א אִם־בִּלְשֹׁנוֹת אֲנָשִׁים וּמַלְאָכִים אֲדַבֵּר וְאֵין־בִּי אַהֲבָה הָיִיתִי כִּנְחשֶׁת הֹמָה אוֹ כְּצִלְצַל תְּרוּעָה׃ ב ‮ וְאִם תִּהְיֶה־לִּי נְבוּאָה וְאֵדַע כָּל־הַסּוֹדוֹת וְכָל־הַדָּעַת וְאִם תִּהְיֶה־לִּי אֱמוּנָה רַבָּה עַד לְהַעְתִּיק הָרִים מִמְּקוֹמָם וְאֵין־בִּי הָאַהֲבָה הָיִיתִי כְּאָיִן׃ ג ‮ וְאִם־אֲחַלֵּק אֶת־כָּל־הוֹנִי וְאִם־אֶתֵּן אֶת־גּוּפִי לִשְֹרֵפָה וְאֵין־בִּי הָאַהֲבָה כָּל־זֹאת לֹא תוֹעִילֵנִי׃ ד ‮ הָאַהֲבָה מַאֲרֶכֶת־אַף וְעֹשָׂה חָסֶד הָאַהֲבָה לֹא תְקַנֵּא הָאַהֲבָה לֹא תִתְפָּאֵר וְלֹא תִתְרוֹמָם׃ ה ‮ לֹא תַעֲשֶֹה דְּבַר־תִּפְלָה וְלֹא־תְבַקֵּשׁ אֵת אֲשֶׁר־לָהּ וְלֹא תִתְמַרְמַר וְלֹא תַחֲשֹׁב הָרָעָה׃ ו ‮ לֹא תִשְֹמַח בָּעַוְלָה כִּי עִם־הָאֱמֶת תִּשְֹמָח׃ ז ‮ אֶת־כֹּל תִּשָּׂא אֶת־כֹּל תַּאֲמִין אֶת־כֹּל תְּקַוֶּה וְאֶת־כֹּל תִּסְבֹּל׃

עד כאן דברים יפים, שאני חותם עליהם, אך בהמשך הפרק דברים שלא בטוח נכונים וגם לא ברורים –

ח ‮ הָאַהֲבָה לֹא־תִבֹּל לְעוֹלָם אֲבָל הַנְּבוּאוֹת תִּבָּטַלְנָה וְהַלְּשֹׁנוֹת תִּכְלֶינָה וְהַדַּעַת תִּבָּטֵל׃

זה הפסוק שלדעתי לא נכון.

הרי על הנבואות הוא אומר –

יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם.
ישעיה מ, ח.

ועל הלשון, או השפה, הוא אומר –

שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר.
משלי יב, יט.

ואולי כן גם על הדעת, או החכמה, איני זוכר כרגע.

ומכאן דברים שלי לפחות לא ברורים –
ט ‮ כִּי־קְצָת הוּא שֶׁיָּדָעְנוּ וּקְצָת הוּא שֶׁנִּבֵּאנוּ׃ י ‮ וּכְבוֹא הַתָּמִים אָז עָבוֹר תַּעֲבֹר הַקְּצָת יא ‮ כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עוֹלֵל כְּעוֹלֵל דִּבַּרְתִּי כְּעוֹלֵל הָגִיתִי כְּעוֹלֵל חָשָׁבְתִּי וְכַאֲשֶׁר הָיִיתִי לְאִישׁ הֲסִירֹתִי דִּבְרֵי הָעוֹלֵל׃ יב ‮ כִּי כָעֵת מַבִּיטִים אֲנַחְנוּ בְּמַרְאָה וּבְחִידוֹת וְאָז פָּנִים אֶל־פָּנִים׃ יג ‮ כָּעֵת יוֹדֵעַ אֲנִי קְצָתוֹ וְאָז כַּאֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֵדַע אַף־אָנִי׃

נראה שהוא מפריד פה בין ידיעה חלקית ובין ידיעה שלמה. ואכן, תהילים וקהלת אומרים לנו שאין ידיעה שלמה –

כָּל זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי.
קהלת ז, כג.

אך מה עניין האהבה לעניין הידיעה?
ועוד מוזכר פה ההבדל בין 'מראה וחידות' ל'פנים אל פנים', וזו הלשון בה הובדלה נבואת משה מנבואת שאר הנביאים –

במדבר יב –
ו וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם יְהוָה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ. ז לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. ח פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת יְהוָה יַבִּיט וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה.

אך לא ברורה לי הכוונה כאן.

וסיום הקטע –
יד ‮ וְעַתָּה שְׁלָשׁ־אֵלֶּה תַעֲמֹדְנָה הָאֱמוּנָה וְהַתִּקְוָה וְהָאַהֲבָה וְהַגְּדוֹלָה שֶׁבָּהֶן הִיא הָאַהֲבָה׃

ואולם, ישוע עצמו אמר שהמצווה הראשונה היא אהבת ה', שהיא האמונה, ורק אחר-כך באה אהבת הרע.

על כן אשתדל לכתוב בהמשך על אהבה בתנ"ך.