שורש 'יכח' מופיע ב-83 פסוקים. לו כמה משמעויות, שעיקרן לשון הוכחה ולשון תוכחה. גם השורש 'וכח' שייך לכאן, שכן הוא נסמך על הבאת הוכחה. כן קיימת המילה 'נוכח' למי שקיים, נמצא, יש. ונוכח הוא מול, כלומר מול הקיים. נמצאנו למדים ששורש זה יסודו במשמעות של קיום.
והוא המשך למאמר על כחד-כחש.
מילון ספיר –
מוֹכִיחַ
1. (את או ש-) מביא ראָיה שֶיֵש בּהּ כּדֵי לאַשֵר סבָרה: אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ (איוב יג 13)
2. מַטיף מוּסָר, מייסר: הוכח תוכיח את עמיתך (ויקרא יט 17)
3. שופט, דן: ושפט בין הגויים והוכיח לעמים רבים (ישעיה ב 4)
4. מועיד, קובע: היא האשה אשר הֹכיח לבן אדֹני (בראשית כד 44)
*
אלה חלק מהופעותיו –
לראשונה בפסוק קשה, אך בא אולי כהנגדה לכסות –
בראשית כ, טז
וּלְשָׂרָה אָמַר הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ וְאֵת כֹּל וְנֹכָחַת.
הופעה שנייה כתוכחה –
בראשית כא, כה
וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ.
הוכחה –
בראשית כד, יד
וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי.
תוכחה, הציווי הבסיסי –
ויקרא יט, יז
לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.
הוכחה –
ישעיהו א, יח
לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְהוָה אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ.
כאן בהקבלה לריב, שהוא קשור לכוח –
הושע ד, ד
אַךְ אִישׁ אַל יָרֵב וְאַל יוֹכַח אִישׁ וְעַמְּךָ כִּמְרִיבֵי כֹהֵן.
ושוב בסמיכות לריב, ומלשון וכח –
מיכה ו, ב
שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְהוָה וְהָאֵתָנִים מֹסְדֵי אָרֶץ כִּי רִיב לַיהוָה עִם עַמּוֹ וְעִם יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח.
עצות משלי להקשיב לתוכחה –
משלי ו, כג
כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר.
אך לא להוכיח לץ –
משלי ט, ז
יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ.
…
משלי ט, ח
אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ.
וכן –
משלי טו, יב
לֹא יֶאֱהַב לֵץ הוֹכֵחַ לוֹ אֶל חֲכָמִים לֹא יֵלֵךְ.
תוכחה לחכם –
משלי טו, לא
אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין.
והתוכחה עדיפה מאהבה מוסתרת, או סותרת –
משלי כז, ה
טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת.
ומהחלקת לשון, חנופה –
משלי כח, כג
מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן.
*
וקרוב לו שורש 'נכח' שמופיע ב-34 פסוקים, וגם כן מעיד על יש וקיום.
מילון ספיר –
נכוחה, נְכֹחָה, נְכֹחוֹת
(מילון המקרא)
צֶדֶק, יושֶר, אמת, כאמור בפסוק: "ולא יָדְעוּ עשׂוֹת נְכֹחָה" (עמוס, ג, 10)
נֿוכח, נֹכַח
(מילון המקרא)
מוּל, נגד, כאמור בפסוק: "ואת המנֹרָה נֹכַח השלחָן" (שמות כו, 35)
אלה כמה מהופעותיו –
במילה לנוכח, מול, לראשונה כאן –
בראשית כה, כא
וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.
דברים נכוחים, אמיתיים, קיימים –
שמואל ב טו, ג
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְשָׁלוֹם רְאֵה דְבָרֶךָ טוֹבִים וּנְכֹחִים וְשֹׁמֵעַ אֵין לְךָ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ.
נכוחות – אמת, קיים –
ישעיהו ל, י
אֲשֶׁר אָמְרוּ לָרֹאִים לֹא תִרְאוּ וְלַחֹזִים לֹא תֶחֱזוּ לָנוּ נְכֹחוֹת דַּבְּרוּ לָנוּ חֲלָקוֹת חֲזוּ מַהֲתַלּוֹת.
ביטוי ייחודי –
ישעיהו נז, ב
יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ.
נכוחה – אמת –
ישעיהו נט, יד
וְהֻסַּג אָחוֹר מִשְׁפָּט וּצְדָקָה מֵרָחוֹק תַּעֲמֹד כִּי כָשְׁלָה בָרְחוֹב אֱמֶת וּנְכֹחָה לֹא תוּכַל לָבוֹא.
ירמיה מדבר נוכח פני ה' –
ירמיהו יז, טז
וַאֲנִי לֹא אַצְתִּי מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ וְיוֹם אָנוּשׁ לֹא הִתְאַוֵּיתִי אַתָּה יָדָעְתָּ מוֹצָא שְׂפָתַי נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה.
יחזקאל מדבר על מכשול עוון המושם נוכח הפנים –
יחזקאל יד, ג
בֶּן אָדָם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הֶעֱלוּ גִלּוּלֵיהֶם עַל לִבָּם וּמִכְשׁוֹל עֲוֹנָם נָתְנוּ נֹכַח פְּנֵיהֶם הַאִדָּרֹשׁ אִדָּרֵשׁ לָהֶם.
צדק, אמת –
עמוס ג, י
וְלֹא יָדְעוּ עֲשׂוֹת נְכֹחָה נְאֻם יְהוָה הָאוֹצְרִים חָמָס וָשֹׁד בְּאַרְמְנוֹתֵיהֶם.
לנוכח, לקיים –
משלי ד, כה
עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ.
מול עיניי ה' –
משלי ה, כא
כִּי נֹכַח עֵינֵי יְהוָה דַּרְכֵי אִישׁ וְכָל מַעְגְּלֹתָיו מְפַלֵּס.
ישרים –
משלי ח, ט
כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת.
צודקים, קיימים –
משלי כד, כו
שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים.
*
*
כלומר, שורש 'כח' מורה על קיום. וכן, כנראה, גם משמעותו של כוח. וכן לדעתי המילה 'כך', 'ככה', במובן קיום, זה הקיים. וכן מכאן – 'קח', שורש 'לקח', במובן קבל את הקיים. וכן היא האש המתלקחת, מרבה את קיומה.
הפסוק היומי 