פרק כז בתהילים, עם פירוש רד"ק חלקי, ומעט ממצודות.
תהלים כז
(א) לְדָוִד יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְהוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד.
רד"ק – אין לפחוד מאדם!
(ב) בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.
רד"ק –
בקרב עלי מרעים – יש מפרשים בקרב מענין קרב ומלחמה, כלומר: בהלחם עלי; או פרושו כמשמעו. אמר: אף על פי שהיו קרובים עלי להמיתני וזהו:
לאכל את בשרי…
(ג) אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ.
(ד) אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.
רד"ק –
ושאל מאת י״י שישקיטהו מן המלחמות שלא יצטרך להתעסק בהן כדי שיהיה גופו ולבו פנוי לשבת בבית י״י.
(ה) כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי.
רד"ק –
כי יצפנני בסכה – כי עתה בהתעסקי בצרכי הגוף יעשה עמי טובה ויתן שאלתי ששאלתי ויצפנני בסכה מזרם האיבים שלא ישיגני.
(ו) וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַיהוָה.
רד"ק –
ועתה ירום ראשי על איבי סביבותי – בהנצלי מאיבי שהיו סביבותי.
(ז) שְׁמַע יְהוָה קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי.
(ח) לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ יְהוָה אֲבַקֵּשׁ.
רד"ק –
את פניך י״י אבקש – וזו היא השאלה ששאלתי כי לבי יעצני כן.
(ט) אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי.
רד"ק –
אל תט באף עבדך – אל תטני ואל תטרידני בעסקי העולם הזה שהם אף וכעס למתעסק בהם, כמו שאמר: ורהבם עמל ואון (תהלים צ׳:י׳).
מצודות –
אל תט – אל תטה את עבדך לנפול ביד האף הלא מעולם היית עזרתי לזה גם עתה אל תטשני.
(י) כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַיהוָה יַאַסְפֵנִי.
רד"ק –
כי אבי ואמי עזבוני וי״י יאספני – אחר שיצאתי מגבולם אספתני אתה, כלומר: זמנת לי מחיתי וצרכי. ואחר שאני מעשה ידיך ואספתני עד הלום, הורני י״י דרכך!
(יא) הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי.
רד"ק –
הורני י״י דרכך ונחני בארח מישור – כבר פרשנו הדרך וארח מישור שהיה מבקש.
למען שוררי – הם האיבים המביטים אותו בעין רעה, כמו: ויהי שאול עון את דוד (שמואל א י״ח:ט׳). והם חושבים כי אין לו חלק בי״י.
(יב) אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס.
רד"ק –
אל תתנני בנפש צרי – ברצון איבי ותאותם. כמו: אם יש את נפשכם (בראשית כ״ג:ח׳). ורצונם שלא יהיה לי פנאי לעבודת האלהים, אלא שאתעסק כל ימי במלחמות בעמל הגוף.
כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס – שהם מעידים בי ומדברים בי דברי חמס לאמר אני רשע ואיש דמים ואין לי חלק בי״י. כמו שאמרו עליו: אלהים עזבו (תהלים ע״א:י״א); ואומר: דבר בליעל יצוק בו (תהלים מ״א:ט׳).
מצודות –
ויפח – ענין דבור הבא בהפחת רוח הפה.
(והיום ידוע כי יפח הוא עד).
(יג) לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְהוָה בְּאֶרֶץ חַיִּים.
רד"ק –
לולא האמנתי לראות בטוב י״י – הם היו בי עדי שקר ומדברי חמס וכמעט אבדתי מדבריהם לולא שהאמנתי בך ולא חששתי לדבריהם. והאמנתי שיש לי תקוה בי״י ואראה בטובו לעולם הבא.
מצודות –
לולא – כאומר הנה כמעט היו מאבדים אותי אם לא עמדה לי זכות האמנה שהאמנתי בדבר ה׳ אשר הבטיחני לראות בטובו בזה העולם.
(יד) קַוֵּה אֶל יְהוָה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְהוָה.
רד"ק –
חזק ויאמץ לבך – אתה חזק בדרכיו והוא יאמץ לבך שלא יחלש לדברי האיבים ותמצא חוזק ואומץ בלבבך.
וקוה אל י״י – פעם שנית; רצונו לומר: שתהיה בו התקוה תמיד ולא תמוש מלבבו.
הפסוק היומי 