ערפל

המילה 'ערפל' מופיעה ב-15 פסוקים. במקרים רבים מילה זו באה בתיאור האל. וכפי שנראה בהמשך, גם סופה וסערה באות פעמים רבות ביחס לאל. כנראה תופעות טבע נשגבות (במונחי קאנט) מיד התקשרו עם האלוהי.
לו כמה משמעויות קרובות –

מילון ספיר –
ערָפֶל
(מילון המקרא)
1. ענן נָמוּךְ, כאמור בפסוק: "ביום עָנָן וַערָפֶל" (יחזקאל לד, 12)
2. חושֶך, עננים כבדים, קודרים, כאמור בפסוק: "יום חֹשֶך ואפֵלה יום עָנָן וערָפֶל" (יואל ב, 2)
3. (בהשאלה) קַדרוּת, מצוּקה, צרוֹת, כאמור בפסוק: "כי הִנה החשך יכַסֶּה ארץ וערפל לאֻמים" (ישעיה ס, 2)

אטימולוגיה –
עֲרָפֶל
<ערף> (במשמעות נזילה, טפטוף). מילה אכדית: ערף = ענן.

(כמו בפסוק 'יערוף כמטר לקחי' – יזל, יטפטף, ובשיכול – ירעיף. ומכאן רעפים).

*

אלה הופעותיו –

במעמד הר סיני –
שמות כ, יח
וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים.

דברים ד, יא
וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל.

דברים ה, יט
אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְהוָה אֶל כׇּל קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים וַיִּתְּנֵם אֵלָי.

עוד בתיאור האל –
שמואל ב כב, י
וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו.

כן בדברי שלמה ביחס לאל –
מלכים א ח, יב
אָז אָמַר שְׁלֹמֹה יְהוָה אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל.

ובמקבילה בדברי הימים –
דברי הימים ב ו, א
אָז אָמַר שְׁלֹמֹה יְהוָה אָמַר לִשְׁכּוֹן בָּעֲרָפֶל.
(והוא הפרק הנקרא היום ב-929).

*

ובאופן כללי –
כאן האל מנוגד לערפל –
ישעיהו ס, ב
כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.

כחושך –
ירמיהו יג, טז
תְּנוּ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁךְ וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם עַל הָרֵי נָשֶׁף וְקִוִּיתֶם לְאוֹר וְשָׂמָהּ לְצַלְמָוֶת (ישית) [וְשִׁית] לַעֲרָפֶל.

יחזקאל לד, יב
כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ בְּיוֹם הֱיוֹתוֹ בְתוֹךְ צֹאנוֹ נִפְרָשׁוֹת כֵּן אֲבַקֵּר אֶת צֹאנִי וְהִצַּלְתִּי אֶתְהֶם מִכׇּל הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁם בְּיוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל.

יואל ב, ב
יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל כְּשַׁחַר פָּרֻשׂ עַל הֶהָרִים עַם רַב וְעָצוּם כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן הָעוֹלָם וְאַחֲרָיו לֹא יוֹסֵף עַד שְׁנֵי דּוֹר וָדוֹר.

יום ה' –
צפניה א, טו
יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל.

*

בתיאור האל –
תהילים יח, י
וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו.

תהילים צז, ב
עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ.

ועוד באיוב –
איוב כב, יג
וְאָמַרְתָּ מַה יָּדַע אֵל הַבְעַד עֲרָפֶל יִשְׁפּוֹט.

איוב לח, ט
בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ.

*

וכאמור, ביחס לאלה באות גם סופה וסערה –

ישעיהו סו, טו
סופה –
כִּי הִנֵּה יְהוָה בָּאֵשׁ יָבוֹא וְכַסּוּפָה מַרְכְּבֹתָיו לְהָשִׁיב בְּחֵמָה אַפּוֹ וְגַעֲרָתוֹ בְּלַהֲבֵי אֵשׁ.

נחום א, ג
יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם (וגדול) [וּגְדׇל] כֹּחַ וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה יְהוָה בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו.

סערה –
בעליית אליהו לשמים –
מלכים ב ב, א
וַיְהִי בְּהַעֲלוֹת יְהוָה אֶת אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע מִן הַגִּלְגָּל.

מלכים ב ב, יא
וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם.

בהתגלות לאיוב –
איוב לח, א
וַיַּעַן יְהוָה אֶת אִיּוֹב (מנהסערה) [מִן הַסְּעָרָה] וַיֹּאמַר.

איוב מ, ו
וַיַּעַן יְהוָה אֶת אִיּוֹב (מנסערה) [מִן סְעָרָה] וַיֹּאמַר.

*

אגב, לפי ויקימילון –
בקרב חזאים וימאים נהוג כיום להבחין בין סופה לסערה על פי מהירות הרוח, כאשר בזמן סופה מהירות הרוח גבוהה יותר. ליתר דיוק, מהירות הרוח בסופה הינה 52 קשר (100-95 קמ"ש), וגובה הגלים תשעה מטרים.

אני לא רואה את זה היום.