שורש הגה

עוד בהמשך למאמר על שגה.
השורש 'הגה' מופיע ב-36 פסוקים, ולו כמה משמעויות – מלשון מחשבה, דיבור ועוד – משמיע קול כיונה, מוסט הצידה. וכן בא כקול בכי. וכן כהסרת סיגים.
הוראות דיבור והמחשבה קרובות, וכן בשפות אחרות.

מילון ספיר –
הוֹגֶה
(מילון המקרא)
1. נוהֵם, מַשמיע קול, כאמור בפסוק: "וכיוֹנים הָגֹה נֶהְגֶּה" (ישעיה נט, 11)
2. חושב, מהרהר, כאמור בפסוק: "הֹרוֹ וְהֹגוֹ מלֵב דברי שָקר" (ישעיה נט, 13)
3. מדַבֵּר, כאמור בפסוק: "פּי צדיק יֶהגֶּה חָכמה" (תהילים לז, 30)

וכן –
מעביר, מוריד, מסיר: הוגה מישהו מהמסילה.

וכן –
ויקימילון –
הָגָה – גָּרַם שֶיִּׁתְרַחֵק, גֵּרַשׁ.
”הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי“ (משלי כה, פסוק ד)

*

אלה הופעותיו –

דיבור, בהקבלה לפיך –
יהושע א, ח
לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכׇל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל.

הסרה –
שמואל ב כ, יג
כַּאֲשֶׁר הֹגָה מִן הַמְסִלָּה עָבַר כׇּל אִישׁ אַחֲרֵי יוֹאָב לִרְדֹּף אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי.

דיבור, או הומים כיונים –
ישעיהו ח, יט
וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים.

קול בכי –
ישעיהו טז, ז
לָכֵן יְיֵלִיל מוֹאָב לְמוֹאָב כֻּלֹּה יְיֵלִיל לַאֲשִׁישֵׁי קִיר חֲרֶשֶׂת תֶּהְגּוּ אַךְ נְכָאִים.

חשב או דיבר –
ישעיהו כז, ח
בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים.

מחשבה או קול –
ישעיהו לא, ד
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים מִקּוֹלָם לֹא יֵחָת וּמֵהֲמוֹנָם לֹא יַעֲנֶה כֵּן יֵרֵד יְהוָה צְבָאוֹת לִצְבֹּא עַל הַר צִיּוֹן וְעַל גִּבְעָתָהּ.

מחשבה –
ישעיהו לג, יח
לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים.

קול יונה –
ישעיהו לח, יד
כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם אֲדֹנָי עָשְׁקָה לִּי עׇרְבֵנִי.

דיבור –
ישעיהו נט, ג
כִּי כַפֵּיכֶם נְגֹאֲלוּ בַדָּם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם בֶּעָוֹן שִׂפְתוֹתֵיכֶם דִּבְּרוּ שֶׁקֶר לְשׁוֹנְכֶם עַוְלָה תֶהְגֶּה.

קול יונה –
ישעיהו נט, יא
נֶהֱמֶה כַדֻּבִּים כֻּלָּנוּ וְכַיּוֹנִים הָגֹה נֶהְגֶּה נְקַוֶּה לַמִּשְׁפָּט וָאַיִן לִישׁוּעָה רָחֲקָה מִמֶּנּוּ.

מחשבה –
ישעיהו נט, יג
פָּשֹׁעַ וְכַחֵשׁ בַּיהוָה וְנָסוֹג מֵאַחַר אֱלֹהֵינוּ דַּבֶּר עֹשֶׁק וְסָרָה הֹרוֹ וְהֹגוֹ מִלֵּב דִּבְרֵי שָׁקֶר.

קול בכי –
ירמיהו מח, לא
עַל כֵּן עַל מוֹאָב אֲיֵלִיל וּלְמוֹאָב כֻּלֹּה אֶזְעָק אֶל אַנְשֵׁי קִיר חֶרֶשׂ יֶהְגֶּה.

קול בכי –
יחזקאל ב, י
וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִנִים וָהֶגֶה וָהִי.

מחשבה ודיבור –
תהילים א, ב
כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה.

דיבור –
תהילים ב, א
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק.

וגם במילה הגיון, שהיא מילת סדר בשיר, דומה לסלה –
תהילים ט, יז
נוֹדַע יְהוָה מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיוֹן סֶלָה.

דיבור –
תהילים יט, טו
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי.

דיבור –
תהילים לה, כח
וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ כׇּל הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ.

דיבור –
תהילים לז, ל
פִּי צַדִּיק יֶהְגֶּה חׇכְמָה וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט.

דיבור –
תהילים לח, יג
וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת וּמִרְמוֹת כׇּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ.

מחשבה ודיבור –
תהילים מט, ד
פִּי יְדַבֵּר חׇכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת.

מחשבה ודיבור –
תהילים סג, ז
אִם זְכַרְתִּיךָ עַל יְצוּעָי בְּאַשְׁמֻרוֹת אֶהְגֶּה בָּךְ.

דיבור –
תהילים עא, כד
גַּם לְשׁוֹנִי כׇּל הַיּוֹם תֶּהְגֶּה צִדְקָתֶךָ כִּי בֹשׁוּ כִי חָפְרוּ מְבַקְשֵׁי רָעָתִי.

דיבור –
תהילים עז, יג
וְהָגִיתִי בְכׇל פׇּעֳלֶךָ וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה.

צריך בדיקה –
תהילים צ, ט
כִּי כׇל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה.

מעין צורת שיר, כאמור –
תהילים צב, ד
עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר.

דיבור –
תהילים קטו, ז
יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם.

דיבור –
תהילים קמג, ה
זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם הָגִיתִי בְכׇל פׇּעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ.

דיבור –
משלי ח, ז
כִּי אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע.

דיבור –
משלי טו, כח
לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת וּפִי רְשָׁעִים יַבִּיעַ רָעוֹת.

מחשבה ודיבור –
משלי כד, ב
כִּי שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה.

הוצאת סיגים, כמשל להוצאת הרשע –
משלי כה, ד-ה –
הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי.
הָגוֹ רָשָׁע לִפְנֵי מֶלֶךְ וְיִכּוֹן בַּצֶּדֶק כִּסְאוֹ.

דיבור –
איוב כז, ד
אִם תְּדַבֵּרְנָה שְׂפָתַי עַוְלָה וּלְשׁוֹנִי אִם יֶהְגֶּה רְמִיָּה.

קול –
איוב לז, ב
שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קֹלוֹ וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא.

דיבור –
איכה ג, סב
שִׂפְתֵי קָמַי וְהֶגְיוֹנָם עָלַי כׇּל הַיּוֹם.

*

ויקימילון מוסיף –
הֶגֶה
גיזרון –
ייתכן כי במקור משורש י־ג־י/ה במשקל הֶקְטֵל.

הֶגֶה
לשון ימי הביניים שם כללי למנגנון בכלי שיט, בכלי רכב או בכלי טיס באמצעותו משנים את כיוון תנועתו.

גיזרון –
על פי הפועל המקראי ”הֹגָה מִן הַמְסִלָּה“ (שמואל ב׳ כ, פסוק יג) – הסיט. דבר אחר, גזירה לאחור מן הוגין שבלשון חז"ל.

*

ורק אוסיף הערה, כי נראה שיש קשר בין השורשים הגה ושגה, ולשניהן אותן שתי משמעויות – לשון מחשבה (אשגה, אהגה) ולשון סטייה וטעות (שגיתי, הוגה מן המסילה).