שורש גאה

השורש 'גאה' מופיע ב-85 פסוקים, לעיתים בצורות נדירות ומסופקות, אך לרוב בשם גאווה, או בפועל גאה.

מילון ספיר –
גֵּאֶה – גבַהּ לֵב.

אלה כמה מהופעותיו –

לראשונה, בשירת הים, ביחס לניצחון ה' –
שמות טו, א
אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.

שמות טו, ז
וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ.

ובשירת האזינו –
דברים לג, כו
אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים.

וגם ישעיה מדבר על הדר גאון ה' –
ישעיהו ב, י
בּוֹא בַצּוּר וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ.

וגם סתם כביטוי לגובה –
ישעיהו ט, יז
כִּי בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָה שָׁמִיר וָשַׁיִת תֹּאכֵל וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַר וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁן.

או נגד גאוות אדם, בפסוק בו השורש חוזר מספר פעמים –
ישעיהו טז, ו
שָׁמַעְנוּ גְאוֹן מוֹאָב גֵּא מְאֹד גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ וְעֶבְרָתוֹ לֹא כֵן בַּדָּיו.

גם ירמיה חוזר על כך –
ירמיהו מח, כט
שָׁמַעְנוּ גְאוֹן מוֹאָב גֵּאֶה מְאֹד גׇּבְהוֹ וּגְאוֹנוֹ וְגַאֲוָתוֹ וְרֻם לִבּוֹ.

מים גואים –
יחזקאל מז, ה
וַיָּמׇד אֶלֶף נַחַל אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לַעֲבֹר כִּי גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ נַחַל אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵר.

הביטוי 'גאון ישראל' –
הושע ה, ה
וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו וְיִשְׂרָאֵל וְאֶפְרַיִם יִכָּשְׁלוּ בַּעֲוֹנָם כָּשַׁל גַּם יְהוּדָה עִמָּם.

מצודות –
וענה – יכנע גאון ישראל בפניו ר״ל בעיניו יראה השפלת והכנעת גאונו.

או גאון יעקב –
עמוס ו, ח
נִשְׁבַּע אֲדֹנָי יְהוִה בְּנַפְשׁוֹ נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מְתָאֵב אָנֹכִי אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב וְאַרְמְנֹתָיו שָׂנֵאתִי וְהִסְגַּרְתִּי עִיר וּמְלֹאָהּ.

או ביחד –
נחום ב, ג
כִּי שָׁב יְהוָה אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב כִּגְאוֹן יִשְׂרָאֵל כִּי בְקָקוּם בֹּקְקִים וּזְמֹרֵיהֶם שִׁחֵתוּ.

בסמיכות לגבה –
צפניה ג, יא
בַּיּוֹם הַהוּא לֹא תֵבוֹשִׁי מִכֹּל עֲלִילֹתַיִךְ אֲשֶׁר פָּשַׁעַתְּ בִּי כִּי אָז אָסִיר מִקִּרְבֵּךְ עַלִּיזֵי גַּאֲוָתֵךְ וְלֹא תוֹסִפִי לְגׇבְהָה עוֹד בְּהַר קׇדְשִׁי.

משלי מדבר נגד גאווה –
משלי ח, יג
היא שנואה לה' –
יִרְאַת יְהוָה שְׂנֹאת רָע גֵּאָה וְגָאוֹן וְדֶרֶךְ רָע וּפִי תַהְפֻּכוֹת שָׂנֵאתִי.

היא בפי אוויל –
משלי יד, ג
בְּפִי אֱוִיל חֹטֶר גַּאֲוָה וְשִׂפְתֵי חֲכָמִים תִּשְׁמוּרֵם.

בית גאים ישמד –
משלי טו, כה
בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהוָה וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה.

היא באה לפני שבר –
משלי טז, יח
לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ.

עדיפות הענווה והצנע –
משלי טז, יט
טוֹב שְׁפַל רוּחַ אֶת (עניים) [עֲנָוִים] מֵחַלֵּק שָׁלָל אֶת גֵּאִים.

היא מובילה להשפלה –
משלי כט, כג
גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד.

*

ויקימילון מוסיף –
גֵּאֶה
גיזרון
בלשון מרוקאית, וערבית בהגיית גֲ'אַה جاه‎ בהוראת כבוד.

גָּאָה
גיזרון
מן המקרא.

ארמית-סורית: אֶתְגָּאֵי ܐܶܬܓܰܠܻܝ

מצרית-קדומה: גַא gꜣ בהוראת להזדקף,להתרומם.

*

ובהמשך לדיון הקודם על גבר-גבה-גבע –
גם גאה-גבה הם מאותה גזרה, עם ג' הגבהות.