המילה 'כרמל' מופיעה ב-36 פסוקים, לרוב כשם של הר הכרמל בצפון הארץ, וגם יער הכרמל, אך מעט גם כשם מאכל ושמו כרמל.
בכרמל פעל אליהו במעשה הריגת כהני הבעל, וכן עוד אנשים. (נבל הכרמלי פעל בישוב בהר חברון שנקרא כרמל).
כשם מאכל הוא מופיע בפסוקים אלה –
ויקרא ב, יד
וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לַיהוָה אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ.
ויקרא כג, יד
וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קׇרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.
מלכים ב ד, מב
וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים עֶשְׂרִים לֶחֶם שְׂעֹרִים וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנוֹ וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ.
ובצירוף יער וכרמל, הוא מופיע, למשל, בפסוקים האלה –
מלכים ב יט, כג
בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי וַתֹּאמֶר (ברכב) [בְּרֹב] רִכְבִּי אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו מִבְחוֹר בְּרֹשָׁיו וְאָבוֹאָה מְלוֹן (קצה) [קִצֹּה] יַעַר כַּרְמִלּוֹ.
ישעיהו י, יח
וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ מִנֶּפֶשׁ וְעַד בָּשָׂר יְכַלֶּה וְהָיָה כִּמְסֹס נֹסֵס.
ישעיהו לב, טו
עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם וְהָיָה מִדְבָּר לַכַּרְמֶל (וכרמל) [וְהַכַּרְמֶל] לַיַּעַר יֵחָשֵׁב.
ועוד נציין את הפסוק היפה משיר השירים –
שיר השירים ז, ו
רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים.
*
מילון ספיר כותב –
כַּרְמֶל
רכס הרים המתחיל בצפון הרי שומרון וכולל את הר אָמִיר, רָמַת מְנַשֶׁה וְהַכַּרְמֶל. צורתו משולשת, ושטחו כ-232 קמ"ר. בצדדיו – במערב ובצפון – גובל במישור החוף, במזרח – בחוף עכו ובדרום – ברמת מנשה. סוגר את עמק יזרעאל מדרום וממערב: ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכול פריה וטובה (ירמיה ב 7).
אטימולוגיה –
גזירה מכֶּרֶם שהורחבה על ידי הוספת למ"ד ויצר את השורש כרמל.
ועוד –
כַּרְמֶל2
1. חֶלקה שיש בה כרמים וגנים: ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל (ישעיה טז 10)
2. גרגרים קלויים של תבואה צעירה ולחה: אָבִיב קָלוּי בָּאֵש גֶרֶשׂ כַּרְמֶל (ויקרא ב, 14). את גרגרי הדגן אכלו שלמים, לעיתים קלויים – ונקראו קלי (שמואל א' יז, 17). ולעִתים טריים.
ויקימילון מוסיף –
גיזרון –
חז"ל (מנחות סו ע"ב) אמרו שהשורש מורכב, לפי דעה אחת מ'כר' ו'מלא', כלומר שהתבואה בשדה הגיעה לבשלות, ולפי דעה אחרת מ'רך' ו'מל', שהתבואה הגיע לבשלות והתרככה עד שקל לקלף (למול) אותה.
רש"ר הירש (ויקרא ב, יד) אמר שהוא גזור משורש כ־ר־ם בתוספת ל', תופעה שלטענתו מצינו במילים נוספות, כמו גבעול, ערפל, קרסל.
הפסוק היומי 