גאל וגעל

השורש 'גאל' מופיע ב-104 פסוקים. יש גאולת הארץ, גואל ביחסי אישות וגואל דם, ויש גאולת העם וישועתו. כמו כן, יש גואל מלשון טינוף, כמו גועל, ובייחוד בצירוף 'מגואל בדם'.

מילון ספיר כותב –
גּוֹאֵל1
(מילון המקרא)
1. פּודֶה, משלם תמורת שחרורו של דבר ששועבד, כאמור בפסוק: "ואם גָּאֹל יִגְאַל את השדה"" (ויקרא כז, 19)
2. מַצִיל, משַחרֵר, מושיע, כאמור בפסוק: " וגָָאַלְתִּי אתכם בזרוֹעַ נטויָה" (שמות ו, 6)

גוֹאֵל, גֹּאֵל2
(מילון המקרא)
1. קרוב משפחה, יורש (ביחד, בצירוף "גואֵל הַדָּם"), כאמור בפסוק: "ואיש כי לא יהיה לו גֹאֵל" (ויקרא כה, 26)
2. פודה, מציל, כאמור בפסוק: " ובא לציון גוֹאֵל" (ישעיה נט, 20)

גּוֹאֵל3
(מילון המקרא)
גועֵל, מטַנֵף, כאמור בפסוק: "יגאלֻהוּ חֹשֶךְ וצַלמוֶת" (איוב, ג, 5) (אך רוב המפרשים מפרשים שהוא לשון פדִייה – ראה: גואל1)

אלה כמה מהופעותיו –

שלוש הופעותיו הראשונות –
בברכת יעקב –
בראשית מח, טז
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכׇּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.

ביציאת מצרים –
שמות ו, ו
לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים.

בשירת הים –
שמות טו, יג
נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעׇזְּךָ אֶל נְוֵה קׇדְשֶׁךָ.

האל הוא הגואל –
ישעיהו מז, ד
גֹּאֲלֵנוּ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.

בצורה גאולים –
ישעיהו נא, י
הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם מֵי תְּהוֹם רַבָּה הַשָּׂמָה מַעֲמַקֵּי יָם דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים.

ויש מגואל בדם –
ישעיהו נט, ג
כִּי כַפֵּיכֶם נְגֹאֲלוּ בַדָּם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם בֶּעָוֹן שִׂפְתוֹתֵיכֶם דִּבְּרוּ שֶׁקֶר לְשׁוֹנְכֶם עַוְלָה תֶהְגֶּה.

הביטוי הידוע 'ובא לציון גואל' –
ישעיהו נט, כ
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם יְהוָה.

ושוב מלשון לכלוך וגועל –
ישעיהו סג, ג
פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכׇל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי.

צפניה ג, א
הוֹי מֹרְאָה וְנִגְאָלָה הָעִיר הַיּוֹנָה.

מלאכי א, ז
מַגִּישִׁים עַל מִזְבְּחִי לֶחֶם מְגֹאָל וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ בֶּאֱמׇרְכֶם שֻׁלְחַן יְהוָה נִבְזֶה הוּא.

מלאכי א, יב
וְאַתֶּם מְחַלְּלִים אוֹתוֹ בֶּאֱמׇרְכֶם שֻׁלְחַן אֲדֹנָי מְגֹאָל הוּא וְנִיבוֹ נִבְזֶה אׇכְלוֹ.

איוב ג, ה
יִגְאָלֻהוּ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת תִּשְׁכׇּן עָלָיו עֲנָנָה יְבַעֲתֻהוּ כִּמְרִירֵי יוֹם.

בועז הוא גואל רות, והשורש חוזר הרבה במגילה זו –
רות ג, ט
וַיֹּאמֶר מִי אָתְּ וַתֹּאמֶר אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ כִּי גֹאֵל אָתָּה.

ושוב בדם –
איכה ד, יד
נָעוּ עִוְרִים בַּחוּצוֹת נְגֹאֲלוּ בַּדָּם בְּלֹא יוּכְלוּ יִגְּעוּ בִּלְבֻשֵׁיהֶם.

לשון טומאה –
דניאל א, ח
וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאַל בְּפַתְבַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו וַיְבַקֵּשׁ מִשַּׂר הַסָּרִיסִים אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָל.

לשון הסרה, כמו ויגולו –
עזרא ב, סב
אֵלֶּה בִּקְשׁוּ כְתָבָם הַמִּתְיַחְשִׂים וְלֹא נִמְצָאוּ וַיְגֹאֲלוּ מִן הַכְּהֻנָּה.

נחמיה ז, סד
אֵלֶּה בִּקְשׁוּ כְתָבָם הַמִּתְיַחְשִׂים וְלֹא נִמְצָא וַיְגֹאֲלוּ מִן הַכְּהֻנָּה.

נחמיה יג, כט
זׇכְרָה לָהֶם אֱלֹהָי עַל גׇּאֳלֵי הַכְּהֻנָּה וּבְרִית הַכְּהֻנָּה וְהַלְוִיִּם.

ויקימילון מפרש כאן – מי שהפסיד את מעלתו הרוחנית.

*

גאל במשמעות לכלוך כאמור קשורה לגעל. וגעל הוא מה שאתה מסיר וגולל מפניך. ואילו במשמעות פדייה, לי נראה שהיא קשורה גם כן לגל, במובן גלול, הסר – הסר את הצרה, השעבוד וכיוב'.

*

השורש 'געל' מופיע ב-19 פסוקים, כולל כשם.

מילון ספיר –
גּוֹעֵל
(מילון המקרא)
בוחל, מואֵס, מתַעֵב, כאמור בפסוק: "לא מְאַסתִּים ולא גְעַלתִּים" (ויקרא כו, 44).

אלה כמה מהופעותיו –
בתורה מופיע רק בספר ויקרא הכוהני, כלשון דחיית האל –
ויקרא כו, יא
וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם.

ומופיע גם כשם, ורק כך בנביאים הראשונים, מלבד פעם אחת בשירה, להלן –
שופטים ט, כו
וַיָּבֹא גַּעַל בֶּן עֶבֶד וְאֶחָיו וַיַּעַבְרוּ בִּשְׁכֶם וַיִּבְטְחוּ בוֹ בַּעֲלֵי שְׁכֶם.

בשירת ההספד של דוד –
שמואל ב א, כא
הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן.

ובנביאים, פעם אצל ירמיה –
ירמיהו יד, יט
הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה.

ופעמיים אצל יחזקאל, שלשונו קרובה לספר ויקרא –
יחזקאל טז, ה
לֹא חָסָה עָלַיִךְ עַיִן לַעֲשׂוֹת לָךְ אַחַת מֵאֵלֶּה לְחֻמְלָה עָלָיִךְ וַתֻּשְׁלְכִי אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אֹתָךְ.

יחזקאל טז, מה
בַּת אִמֵּךְ אַתְּ גֹּעֶלֶת אִישָׁהּ וּבָנֶיהָ וַאֲחוֹת אֲחוֹתֵךְ אַתְּ אֲשֶׁר גָּעֲלוּ אַנְשֵׁיהֶן וּבְנֵיהֶן אִמְּכֶן חִתִּית וַאֲבִיכֶן אֱמֹרִי.

ועוד צורה מיוחדת באיוב –
איוב כא, י
שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל.

*

וכן הגילולים, האלילים – כפי שכתבתי – הם מלשון גועל, ובאים הרבה ביחזקאל.