צעה, צען, צעד

השורש 'צעה' מופיע ב-4 פסוקים, וכולם קשים ורבו פירושיהם.

מילון ספיר
צועֶה, צֹעֶה –
משוֹטֵט, צועֵד, כאמור בפסוק: "מִהֵר צֹעֶה לְהִפָּתֵחַ" (ישעיה נא, 14), מי זה בא מאדום… צֹעה ברֹב כֹּחו (ישעיה סג, 1)

קרוב לו השורש 'צען', שממנו 'צועני'.

מילון ספיר –
צוֹעֵן
1. [יב] נודֵד, נע ונד: גולים… עם אֳהליהם צענו (משה אבן עזרא א 75)
2. [תנ] נֶעקָר ממקומו, מתנודד, כאמור בפסוק: "נָוֶה שַאנָן אֹהֶל בַּל יִצְעַן" (ישעיה לג, 20)

וכן כמובן 'צעד' עניינו הליכה, כך שנראה שאלה שורשים קשורים – צעד-צעה-צען.

*

אלה הופעותיו –

צועד, כאמור למעלה –
ישעיהו נא, יד
מִהַר צֹעֶה לְהִפָּתֵחַ וְלֹא יָמוּת לַשַּׁחַת וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ.

צועד, כאמור למעלה –
ישעיהו סג, א
מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבׇּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ.

כצוענית, כך נראה –
ירמיהו ב, כ
כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ נִתַּקְתִּי מוֹסְרֹתַיִךְ וַתֹּאמְרִי לֹא (אעבד) [אֶעֱבוֹר] כִּי עַל כׇּל גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כׇּל עֵץ רַעֲנָן אַתְּ צֹעָה זֹנָה.

סמוך ליריקו, נראה שקרוב ליציאה –
ירמיהו מח, יב
לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְשִׁלַּחְתִּי לוֹ צֹעִים וְצֵעֻהוּ וְכֵלָיו יָרִיקוּ וְנִבְלֵיהֶם יְנַפֵּצוּ.

*

השורש צען מופיע ב-8 פסוקים, רובם העיר המצרית צוען, אך גם כפועל פעם אחת –

בל יסע –
ישעיהו לג, כ
חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכׇל חֲבָלָיו בַּל יִנָּתֵקוּ.

*

ואביא כאן גם את השורש 'צוע', הבא פעם אחת בפסוק –

דברי הימים ב ג, י
וַיַּעַשׂ בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כְּרוּבִים שְׁנַיִם מַעֲשֵׂה צַעֲצֻעִים וַיְצַפּוּ אֹתָם זָהָב

מילון ספיר –
צַעצוּעים, צַעצֻעִים
(מילון המקרא)
טכניקה של גילוּף אמנותי, כאמור בפסוק: "וַיַּעַשׂ… כְּרֻבִים שנַיִם מַעשֵׂה צַעצֻעִים" (דברי הימים ב' ג, 10)

צַעֲצוּעַ
מילה יחידאית במקרא שקיבלה את משמעותה העכשווית על ידי מנדלי מו"ס. יש סבורים בהשפעת היידיש: צַאצקֶע תוך יצירת תרגום שומר צליל ומשמעות. קרוב לפועל הערבי <צעא> ושם פירושו הכנת פסל או קישוט באמצעות התכה.

*

אוסיף עוד –

השורש 'צעד' מופיע ב-33 פסוקים. בא גם בשם התכשיט אצעדה – כנראה תכשיט לרגל הצועדת.

מילון ספיר –
צוֹעֵד
(מילון המקרא)
הולֵךְ, עובֵר, פּוסֵע, כאמור בפסוק: "ה'… בְּצַעְדְּךָ משְׂדֵה אדוֹם" (שופטים ה, 4)

צְעָדָה
(מילון המקרא)
1. הלִיכָה, פסיעה, כאמור בפסוק: "וִיהִי כְּשָמְעךָ את קוֹל צְעָדָה" (שמואל ב' ה, 24)
2. צמיד, אצעדה מעדיי הזרוע, היד או הרגל, כאמור בפסוק: "הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִשֻּׁרִים" (ישעיה ג, 20). (ראה גם: אצעדה)

אֶצְעָדָה, צְעָדָה
(מילון המקרא)
תכשיט לרגל או ליד, כאמור בפסוק: "אצעדה וְצָמִיד טַבַּעַת" (במדבר לא, 50). האצעדה הייתה לגבר, כאמור בפסוק: "אצעדה אשר על זרועו" (שמואל ב' א, 10) וּצְעדה לאישה, כאמור בפסוק: "הפּאֵרִים והצְעָדוֹת והקִשֻרִים" (ישעיה ג 20)

*

אלה חלק מהופעותיו –

לכו על החומה –
בראשית מט, כב
בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר.

אצעדה, סוג תכשיט –
במדבר לא, נ
וַנַּקְרֵב אֶת קׇרְבַּן יְהוָה אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵינוּ לִפְנֵי יְהוָה.

אלוהים מתואר כצועד בשירה –
שופטים ה, ד
יְהוָה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם.

צעדה, סוג תכשיט –
ישעיהו ג, כ
הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים.

בתפילה לניצחון –
תהילים יח, לז
תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי.

הרבה חוזר הרעיון שאלוהים שולט בצעדי האדם –
תהילים לז, כג
מֵיְהוָה מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ.

משלי טז, ט
לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ וַיהוָה יָכִין צַעֲדוֹ.

משלי כ, כד
מֵיְהוָה מִצְעֲדֵי גָבֶר וְאָדָם מַה יָּבִין דַּרְכּוֹ.

יש 'מיטיבי צעד' ו'מיטיבי לכת' –
משלי ל, כט
שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד וְאַרְבָּעָה מֵיטִבֵי לָכֶת.

הרבה חוזר, בעיקר באיוב, עניין ספירת הצעדים, כשימת עין קפדנית –
איוב יד, טז
כִּי עַתָּה צְעָדַי תִּסְפּוֹר לֹא תִשְׁמוֹר עַל חַטָּאתִי.

פסוק קשה –
איוב יח, ז
יֵצְרוּ צַעֲדֵי אוֹנוֹ וְתַשְׁלִיכֵהוּ עֲצָתוֹ.

פסוק קשה –
איוב יח, יד
יִנָּתֵק מֵאׇהֳלוֹ מִבְטַחוֹ וְתַצְעִדֵהוּ לְמֶלֶךְ בַּלָּהוֹת.

ספירת צעדים –
איוב לא, ד
הֲלֹא הוּא יִרְאֶה דְרָכָי וְכׇל צְעָדַי יִסְפּוֹר.

ספירת צעדים –
איוב לא, לז
מִסְפַּר צְעָדַי אַגִּידֶנּוּ כְּמוֹ נָגִיד אֲקָרֲבֶנּוּ.

וכאן ראיית צעדים –
איוב לד, כא
כִּי עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ וְכׇל צְעָדָיו יִרְאֶה.

וציד צעדים, שהוא גם לשון נופל על לשון –
איכה ד, יח
צָדוּ צְעָדֵינוּ מִלֶּכֶת בִּרְחֹבֹתֵינוּ קָרַב קִצֵּינוּ מָלְאוּ יָמֵינוּ כִּי בָא קִצֵּינוּ.

בצורה מצעד –
דניאל יא, מג
וּמָשַׁל בְּמִכְמַנֵּי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וּבְכֹל חֲמֻדוֹת מִצְרָיִם וְלֻבִים וְכֻשִׁים בְּמִצְעָדָיו.

ובצורה צעדה –
דברי הימים א יד, טו
וִיהִי כְּשׇׁמְעֲךָ אֶת קוֹל הַצְּעָדָה בְּרָאשֵׁי הַבְּכָאִים אָז תֵּצֵא בַמִּלְחָמָה כִּי יָצָא הָאֱלֹהִים לְפָנֶיךָ לְהַכּוֹת אֶת מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים.

"

המילה צעד היא קשה מבחינתי. מצד אחד, במאמר הקודם קישרתי אותה לצעה-צען שניינם הליכה, וקישור זה כנראה הוא הנכון. מצד שני, היא מתקשרת לעוד מילים. כך – צעד-מעד. אלא שאולי מעד נגזר אחר-כך מצעד. וכך – צעד-יעד, וכאן אפשר שיש הסבר גם לחלק השני של השורש. כלומר, הוא צע+עד. ובנוסף לאלה, ראינו בפסוק משחק מילים צעד-צד, אך אולי זהו רק משחק מילים. סיכומו של דבר, מילה בעייתית ומורכבת לניתוח.

ובכל אופן, לדעתי, כאמור, היא שילוב של צע+עד, צא במובן יצא, ועד אולי במובן יעד – יצא ליעד.

בוויקימילון ובמילון ספיר אין ניתוח של המילה, למעט הנכתב 'מאוגריתית'.