פצע וחבורה

באופן מפתיע למדי, השורש 'פצע' מופיע רק ב-10 פסוקים.

מילון ספיר –
פּוֹצֵעַ
(מילון המקרא)
מוחֵץ, מַכֶּה, כאמור בפסוק: "וַיַּכֵּהוּ הָאִיש הַכֵּה וּפָצֹעַ" (מלכים א' כ, 37).

וכן –
2. [תמ] בּוקֵעַ, מפַצֵח, מרַסֵק.
3. [תמ] סודֵק, חוצֶה: והפוצע שני חוטין (שבת ז, ב).

(פוצע-בוקע – אותה גזרה. ועל הגזרה בכלל ראו המאמר על בצע).

אלה הופעותיו –

מקביל לחבורה –
בראשית ד, כג
וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי.

ושוב מקביל לחבורה ולכוויה –
שמות כא, כה
כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה.

ממיני הפגמים המיניים –
דברים כג, ב
לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שׇׁפְכָה בִּקְהַל יְהוָה.

נביא מבקש מנביא אחר שיפצע אותו –
מלכים א כ, לז
וַיִּמְצָא אִישׁ אַחֵר וַיֹּאמֶר הַכֵּינִי נָא וַיַּכֵּהוּ הָאִישׁ הַכֵּה וּפָצֹעַ.

בפתיחת ישעיה, משל למצב העם, בצד חבורה ומכה, וגם מיני רפואות –
ישעיהו א, ו
מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן.

בצד חבורות ומכות –
משלי כ, ל
חַבֻּרוֹת פֶּצַע (תמריק) [תַּמְרוּק] בְּרָע וּמַכּוֹת חַדְרֵי בָטֶן.

כמה שמצופה לשיכור, לצד עוד שורת פגעים (גם פצע-פגע מאותה גזרה) –
משלי כג, כט
לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי לְמִי (מדונים) [מִדְיָנִים] לְמִי שִׂיחַ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם.

משל חוכמה – עדיף מכה מהאוהב מנשיקות השונא –
משלי כז, ו
נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא.

בפגעי איוב –
איוב ט, יז
אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם.

ובפגעי האהובה בשיר השירים –
שיר השירים ה, ז
מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת.

*

המילה 'חבורה' מופיעה ב-6 פסוקים בלבד, 4 מתוכם בצד פצע, בפסוקים שכבר הבאתי ואביא שוב.

מילון ספיר –
חבוּרה, חבֻרָה, חַבּוּרָה, חַבֻּרָה
(מילון המקרא)
תפיחה בעור, פצע, מכּה, כאמור בפסוק: "וּבחבֻּרתו נִרפָּא לנו" (ישעיה נג, 5), וכן בפסוק: "פֶּצַע וְחבּוּרָה וּמכה טְרִיָּה" (ישעיה א, 6).

ויקימילון –
גיזרון –
לשון המקרא. חילוף למנ"ר עם חבלה.

וכדאי להזכיר גם –
חֲבַרְבּוּרָה
1. [תנ] כּל אחד מהכּתָמים בּעור הנָמֵר, כֶּתם עור טבעי: היהפוך כושי עורו ונמר חבַרבּרותיו (ירמיה יג, 23)
2. [עח] כֶּתם עור בשל כּווייה או מַכּה.

גיזרון –
צורה מוכפלת של "חַבּוּרָה".

אלה הופעותיה –
בראשית ד, כג
וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי.

שמות כא, כה
כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה.

ישעיהו א, ו
מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן.

בתיאור עבד ה' הסובל –
ישעיהו נג, ה
וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ.

בתהילים, וכאן הסיבה היא 'איוולתי' –
תהילים לח, ו
הִבְאִישׁוּ נָמַקּוּ חַבּוּרֹתָי מִפְּנֵי אִוַּלְתִּי.

משלי כ, ל
חַבֻּרוֹת פֶּצַע (תמריק) [תַּמְרוּק] בְּרָע וּמַכּוֹת חַדְרֵי בָטֶן.