שורש מלט

השורש 'מלט' מופיע ב-86 פסוקים.

מילון ספיר –
מְמַלֵּט
1. [תנ] מחַלֵץ, מַציל, מאַפשֵר לברוח מִסַכּנה: המלך הצילנו מכף אויבנו והוא מִלטָנו מכף פלישתים (שמואל ב' ט 10)
2. [תנ] ממליט, מטיל: שָמה קִננה קִפּוז ותמַלֵט, ובָקעה ודָגרה בצִלה (ישעיה לד 15)
(ויש עוד).

מַמְלִיט
1.[עח] (נקֵבה של בעלי חיים) מביאה לעולם וָלד היוצא מֵרַחמהּ
2. [תנ] (אישה) יולֶדֶת: בטרם יבוא חֶבֶל לה והמליטה זכר (ישעיה סו 7)
3. [תנ] מַציל, מחַלֵץ מצרה: גָנון והציל פָסוחַ והמליט (ישעיה לא 5)

ויקימילון –

גיזרון –

המשמעות הבסיסית של השורש היא הוציא.

הנה כמה מהופעותיו המעניינות –

מלשון המלטה –
ישעיהו לד, טו
שָׁמָּה קִנְּנָה קִפּוֹז וַתְּמַלֵּט וּבָקְעָה וְדָגְרָה בְצִלָּהּ אַךְ שָׁם נִקְבְּצוּ דַיּוֹת אִשָּׁה רְעוּתָהּ.

בסמוך לנשיאה וסבילה –
ישעיהו מו, ד
וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט.

אצל ישעיה, ביחס לשחרור מהגלות –
ישעיהו מט, כד
הֲיֻקַּח מִגִּבּוֹר מַלְקוֹחַ וְאִם שְׁבִי צַדִּיק יִמָּלֵט.

ישעיהו מט, כה
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה גַּם שְׁבִי גִבּוֹר יֻקָּח וּמַלְקוֹחַ עָרִיץ יִמָּלֵט וְאֶת יְרִיבֵךְ אָנֹכִי אָרִיב וְאֶת בָּנַיִךְ אָנֹכִי אוֹשִׁיעַ.

ושוב מלשון המלטה –
ישעיהו סו, ז
בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר.

ויש גם מלט –
ירמיהו מג, ט
קַח בְּיָדְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וּטְמַנְתָּם בַּמֶּלֶט בַּמַּלְבֵּן אֲשֶׁר בְּפֶתַח בֵּית פַּרְעֹה בְּתַחְפַּנְחֵס לְעֵינֵי אֲנָשִׁים יְהוּדִים.

הצלה באחרית הימים –
יואל ג, ה
וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה יִמָּלֵט כִּי בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה כַּאֲשֶׁר אָמַר יְהוָה וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר יְהוָה קֹרֵא.

בריחה מנשיאה בעונש –
מלאכי ג, טו
וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים גַּם נִבְנוּ עֹשֵׂי רִשְׁעָה גַּם בָּחֲנוּ אֱלֹהִים וַיִּמָּלֵטוּ.

הכוח לא ממלט –
תהילים לג, יז
שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט.

הרבה בתהילים מדובר על הימלטות הצדיק –
תהילים מא, ב
אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְהוָה.

ומי ימלט ממוות? –
תהילים פט, מט
מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָּוֶת יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל סֶלָה.

תהילים קטז, ד
וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָא אָנָּה יְהוָה מַלְּטָה נַפְשִׁי.

נמלטים מפח –
תהילים קכד, ז
נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ.

וגם משלי מדבר על הימלטות הצדיק –
משלי יא, כא
יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט.

ואי הימלטות השקרן –
משלי יט, ה
עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה וְיָפִיחַ כְּזָבִים לֹא יִמָּלֵט.

והימלטות החכם –
משלי כח, כו
בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל וְהוֹלֵךְ בְּחׇכְמָה הוּא יִמָּלֵט.

ואיוב מבקש הימלטות –
איוב ו, כג
וּמַלְּטוּנִי מִיַּד צָר וּמִיַּד עָרִיצִים תִּפְדּוּנִי.

הביטוי 'להימלט בעור השיניים', כלומר בקושי, לפי משמעו היום –
איוב יט, כ
בְּעוֹרִי וּבִבְשָׂרִי דָּבְקָה עַצְמִי וָאֶתְמַלְּטָה בְּעוֹר שִׁנָּי.

קהלת ממליץ להימלט מהאישה –
קהלת ז, כו
וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ.

אין הימלטות ברשע –
קהלת ח, ח
אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה וְלֹא יְמַלֵּט רֶשַׁע אֶת בְּעָלָיו.

חכם ממלט עיר –
קהלת ט, טו
וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחׇכְמָתוֹ וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא.

וההמלצה לאסתר לא להימלט –
אסתר ד, יג
וַיֹּאמֶר מׇרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל אֶסְתֵּר אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכׇּל הַיְּהוּדִים.

ודניאל מדבר על ניסיון לחלץ כל הכתוב בספר, באחרית הימים –
דניאל יב, א
וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כׇּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר.

*

והוא מגזרת מלט-פלט בהוראת הוצאה, שורש 'לט', וכן 'ויחלטוה ממנו' – הוציאו ממנו, והיום – חליטת תה.