ערץ, עריץ

השורש 'ערץ' מופיע ב-37 פסוקים.
לשורש זה שתי משמעויות הפוכות – פוחד ומפחיד, כפי שמציין מילון ספיר –

עוֹרֵץ
(מילון המקרא)
1. מַפחיד, מחריד, כאמור בפסוק: "לַערֹץ אנוֹש מן הארץ" (תהילים י, 18)
2. פּוחֵד, חָרֵד, כאמור בפסוק: "כי אֶערוֹץ הָמוֹן רַבָּה" (איוב לא, 34)

וכן –
3. שובר, משחית: העלה נִדף תַערוץ ואת קש יבש תִרדֹף? (איוב יג 25)

אלה הופעותיו –

כפחד, בהקבלה ליראה –
דברים א, כט
וָאֹמַר אֲלֵכֶם לֹא תַעַרְצוּן וְלֹא תִירְאוּן מֵהֶם.

דברים ז, כא
לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא.

דברים כ, ג
וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם.

דברים לא, ו
חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ.

יהושע א, ט
הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ.

להטיל אימה ולשלוט –
ישעיהו ב, יט
וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.

ישעיהו ב, כא
לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.

לא לפחד –
ישעיהו ח, יב
לֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר וְאֶת מוֹרָאוֹ לֹא תִירְאוּ וְלֹא תַעֲרִיצוּ.

הוא מעריצכם, בהקבלה להוא מוראכם –
ישעיהו ח, יג
אֶת יְהוָה צְבָאוֹת אֹתוֹ תַקְדִּישׁוּ וְהוּא מוֹרַאֲכֶם וְהוּא מַעֲרִצְכֶם.

גם מערצה יש –
ישעיהו י, לג
הִנֵּה הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדוּעִים וְהַגְּבֹהִים יִשְׁפָּלוּ.

עריצים, מקביל לרשעים וזדים –
ישעיהו יג, יא
וּפָקַדְתִּי עַל תֵּבֵל רָעָה וְעַל רְשָׁעִים עֲוֹנָם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן זֵדִים וְגַאֲוַת עָרִיצִים אַשְׁפִּיל

ישעיהו כה, ג
עַל כֵּן יְכַבְּדוּךָ עַם עָז קִרְיַת גּוֹיִם עָרִיצִים יִירָאוּךָ.

ישעיהו כה, ד
כִּי הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל מָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר לוֹ מַחְסֶה מִזֶּרֶם צֵל מֵחֹרֶב כִּי רוּחַ עָרִיצִים כְּזֶרֶם קִיר.

ישעיהו כה, ה
כְּחֹרֶב בְּצָיוֹן שְׁאוֹן זָרִים תַּכְנִיעַ חֹרֶב בְּצֵל עָב זְמִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה.

ישעיהו כט, ה
וְהָיָה כְּאָבָק דַּק הֲמוֹן זָרָיִךְ וּכְמֹץ עֹבֵר הֲמוֹן עָרִיצִים וְהָיָה לְפֶתַע פִּתְאֹם

ישעיהו כט, כ
כִּי אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ וְנִכְרְתוּ כׇּל שֹׁקְדֵי אָוֶן.

כאן יעריצו מקביל להקדישו –
ישעיהו כט, כג
כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ.

ישעיהו מז, יב
עִמְדִי נָא בַחֲבָרַיִךְ וּבְרֹב כְּשָׁפַיִךְ בַּאֲשֶׁר יָגַעַתְּ מִנְּעוּרָיִךְ אוּלַי תּוּכְלִי הוֹעִיל אוּלַי תַּעֲרוֹצִי.

מקביל לגיבור –
ישעיהו מט, כה
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה גַּם שְׁבִי גִבּוֹר יֻקָּח וּמַלְקוֹחַ עָרִיץ יִמָּלֵט וְאֶת יְרִיבֵךְ אָנֹכִי אָרִיב וְאֶת בָּנַיִךְ אָנֹכִי אוֹשִׁיעַ.

מקביל לרעים –
ירמיהו טו, כא
וְהִצַּלְתִּיךָ מִיַּד רָעִים וּפְדִתִיךָ מִכַּף עָרִצִים.

גם הנביא כגיבור עריץ –
ירמיהו כ, יא
וַיהוָה אוֹתִי כְּגִבּוֹר עָרִיץ עַל כֵּן רֹדְפַי יִכָּשְׁלוּ וְלֹא יֻכָלוּ בֹּשׁוּ מְאֹד כִּי לֹא הִשְׂכִּילוּ כְּלִמַּת עוֹלָם לֹא תִשָּׁכֵחַ.

עריצי גויים –
יחזקאל כח, ז
לָכֵן הִנְנִי מֵבִיא עָלֶיךָ זָרִים עָרִיצֵי גּוֹיִם וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל יְפִי חׇכְמָתֶךָ וְחִלְּלוּ יִפְעָתֶךָ.

יחזקאל ל, יא
הוּא וְעַמּוֹ אִתּוֹ עָרִיצֵי גוֹיִם מוּבָאִים לְשַׁחֵת הָאָרֶץ וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל מִצְרַיִם וּמָלְאוּ אֶת הָאָרֶץ חָלָל.

יחזקאל לא, יב
וַיִּכְרְתֻהוּ זָרִים עָרִיצֵי גוֹיִם וַיִּטְּשֻׁהוּ אֶל הֶהָרִים וּבְכׇל גֵּאָיוֹת נָפְלוּ דָלִיּוֹתָיו וַתִּשָּׁבַרְנָה פֹארֹתָיו בְּכֹל אֲפִיקֵי הָאָרֶץ וַיֵּרְדוּ מִצִּלּוֹ כׇּל עַמֵּי הָאָרֶץ וַיִּטְּשֻׁהוּ.

יחזקאל לב, יב
בְּחַרְבוֹת גִּבּוֹרִים אַפִּיל הֲמוֹנֶךָ עָרִיצֵי גוֹיִם כֻּלָּם וְשָׁדְדוּ אֶת גְּאוֹן מִצְרַיִם וְנִשְׁמַד כׇּל הֲמוֹנָהּ.

נגד עריצות אדם –
תהילים י, יח
לִשְׁפֹּט יָתוֹם וָדָךְ בַּל יוֹסִיף עוֹד לַעֲרֹץ אֱנוֹשׁ מִן הָאָרֶץ.

רשע עריץ –
תהילים לז, לה
רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן.

בהקבלה לזדים –
תהילים נד, ה
כִּי זָרִים קָמוּ עָלַי וְעָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי לֹא שָׂמוּ אֱלֹהִים לְנֶגְדָּם סֶלָה.

תהילים פו, יד
אֱלֹהִים זֵדִים קָמוּ עָלַי וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם.

מקביל לנורא –
תהילים פט, ח
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו.

להם עושר –
משלי יא, טז
אֵשֶׁת חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר.

מקביל לצר –
איוב ו, כג
וּמַלְּטוּנִי מִיַּד צָר וּמִיַּד עָרִיצִים תִּפְדּוּנִי.

מקביל לתרדוף –
איוב יג, כה
הֶעָלֶה נִדָּף תַּעֲרוֹץ וְאֶת קַשׁ יָבֵשׁ תִּרְדֹּף.

איוב טו, כ
כׇּל יְמֵי רָשָׁע הוּא מִתְחוֹלֵל וּמִסְפַּר שָׁנִים נִצְפְּנוּ לֶעָרִיץ.

איוב כז, יג
זֶה חֵלֶק אָדָם רָשָׁע עִם אֵל וְנַחֲלַת עָרִיצִים מִשַּׁדַּי יִקָּחוּ.

ויש ערוץ נחלים –
איוב ל, ו
בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן חֹרֵי עָפָר וְכֵפִים.

איוב לא, לד
כִּי אֶעֱרוֹץ הָמוֹן רַבָּה וּבוּז מִשְׁפָּחוֹת יְחִתֵּנִי וָאֶדֹּם לֹא אֵצֵא פָתַח.

*

ויקימילון מציין –
גיזרון –
באוגריתית מופיע כשם תואר המכיל את שמה של האלוהות עשתרת (עט'טר) – "ערד'" בהוראת "הנורא" . בערבית עָּרֲדַ'ן عَرَّضَ בהוראות שונות, חלקן במשמעות – להרחיב, להתפרס,לספח, להתרבות.

ארמית-סורית כפועל, ܥܪܕ (ˁrd) בהוראת "התפרא". תיבה סורית זו מהווה צורה נוספת לשם "מַערְדוּ" בהוראת ליהפך פראי. "מרדו" mˁrdw בסורית- ליהפך פראי. ובעברית "מרדו" – במשמעות "התקוממו". גזרונים הקשורים בתיבת ערד ܥܪܕ מגולמים בשמות המופיעים הן בסורית: רצועתא rṣwˁtˀ, והן בעברית (וזאת לאור חילופי צ'-ד' בין סורית לעברית) ראו – (עבד) נרצע, רצועה.

ואכן, תחת העריץ, קיים הנרצע, בשיכול אותיות.
ואולי הוא קרוב לשורשי 'רץ', כמו חרץ, פרץ, רוצץ, במובן של פעולה אלימה.