אכזר

אכזר.

מילון ספיר –
אַכְזָר
(מילון המקרא)
1. חסר רחמים, קשה, כאמור בפסוק: "תֵהָפֵך לאַכְזָר לִי" (איוב ל, 21)
2. אמיץ, ללא פחד, כאמור בפסוק: "לא אַכזָר כי יְעוּרֶנוּ" (איוב מא, 2)
3. אַרסי, קטלני, כאמור בפסוק: "חמַת תנינים…ראֹש פּתנים אכזר" (דברים לב, 33)

ויקימילון מציע כמה אפשרויות לגיזרון –
כנראה שהמילה המופיעה בשפה אוגריתית (ש.ת) (ז.)(agzry – אָגְזָרִ) במשמעות רעבתני, גרגרני קשורה בשורשה העברי – ג.ז.ר המופיע גם בשורש הערבי ج ز ر שממנו מגיעה המילה הערבית (جزيرة -גָ'זִרָתֻּן) במשמעות של מבודד, חצי אי, או (אי) בודד, שורש לשוני – ערבי זה (ج|ز|ر) מתקשר גם במשמעות של טֶבח, להרוג, שחיטה. ראה בעברית "גזירה" המקושרת למילה האכדית (קָרָאְשְאֻ-karašū) במובן קטסטרופה, שחיטה, השמדה, עכא אל ג'זאר שנראית כחצי אי, הוא כינויה של עכו בפי תושבי הכפרים וסביבתם.

ייתכן שהמילה היא צירוף של שתי מילים: אך זר, רק זר; מתנהג כאילו אין כל קשר ויחס בינו לבין האדם הסובל. ראיה לדעה זו ניתן למצוא בפסוק:

”אַחַי מֵעָלַי הִרְחִיק, וְיֹדְעַי אַךְ-זָרוּ מִמֶּנִּי.“ (איוב יט, פסוק יג), שבו מופיעות המילים "אך" "זר" בנפרד.

ויש אומרים שהמילה היא במקור שם של נחש, ומכיוון שזהו נחש מזיק במיוחד, משתמשים בה בהשאלה לציין כל אדם או בעל-חיים שמזיק בלי רחמים:

”חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר.“ (דברים לב, פסוק לג)

אפשרות שלישית היא שמדובר במשקל אֶקְטָל – ערך היתרון וההפלגה בערבית.

*

המילה 'אכזר' מופיעה ב-4 פסוקים (מחיפוש בתנ"ך של דיקטה) –

דברים לב, לג
חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר.

איוב ל, כא
תֵּהָפֵךְ לְאַכְזָר לִי בְּעֹצֶם יָדְךָ תִשְׂטְמֵנִי.

איוב מא, ב
לֹא אַכְזָר כִּי יְעוּרֶנּוּ וּמִי הוּא לְפָנַי יִתְיַצָּב.

איכה ד, ג
גַּם (תנין) [תַּנִּים] חָלְצוּ שַׁד הֵינִיקוּ גּוּרֵיהֶן בַּת עַמִּי לְאַכְזָר (כיענים) [כַּיְעֵנִים] בַּמִּדְבָּר.

ובצורה 'אכזרי' בעוד 8 פסוקים –

ישעיהו יג, ט
הִנֵּה יוֹם יְהוָה בָּא אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרוֹן אָף לָשׂוּם הָאָרֶץ לְשַׁמָּה וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה.

ירמיהו ו, כג
קֶשֶׁת וְכִידוֹן יַחֲזִיקוּ אַכְזָרִי הוּא וְלֹא יְרַחֵמוּ קוֹלָם כַּיָּם יֶהֱמֶה וְעַל סוּסִים יִרְכָּבוּ עָרוּךְ כְּאִישׁ לַמִּלְחָמָה עָלַיִךְ בַּת צִיּוֹן.

ירמיהו ל, יד
כׇּל מְאַהֲבַיִךְ שְׁכֵחוּךְ אוֹתָךְ לֹא יִדְרֹשׁוּ כִּי מַכַּת אוֹיֵב הִכִּיתִיךְ מוּסַר אַכְזָרִי עַל רֹב עֲוֹנֵךְ עָצְמוּ חַטֹּאתָיִךְ.

ירמיהו נ, מב
קֶשֶׁת וְכִידֹן יַחֲזִיקוּ אַכְזָרִי הֵמָּה וְלֹא יְרַחֵמוּ קוֹלָם כַּיָּם יֶהֱמֶה וְעַל סוּסִים יִרְכָּבוּ עָרוּךְ כְּאִישׁ לַמִּלְחָמָה עָלַיִךְ בַּת בָּבֶל.

כאן אכזרי מקביל ל'אחרים', זרים –
משלי ה, ט
פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי.

מי שמתנכר למשפחתו הוא אכזרי –
משלי יא, יז
גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי.

רשעים, אף רחמיהם הם אכזריות –
משלי יב, י
יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי.

במורד ישלח שליח אכזרי –
משלי יז, יא
אַךְ מְרִי יְבַקֶּשׁ רָע וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח בּוֹ.