שורש תור

השורש 'תור' מופיע בכמה עשרות פסוקים (וקיים גם העוף תור), כמה ידועים מאוד.
הלשונאי ניסן נצר אומר שלתור בעולם במשמעות של ימינו נגזר מהמילה האנגלית. ואולם, הבדל המשמעות בין הלשון העתיקה, שעיקרה ריגול, אבל לא רק, לבין זו המודרנית לא גדול, לכן אני חושב שדווקא המילה האנגלית הושפעה מהעברית.

הנה כמה מהופעותיו –

לתור – לרגל –
במדבר יד, לח
וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה חָיוּ מִן הָאֲנָשִׁים הָהֵם הַהֹלְכִים לָתוּר אֶת הָאָרֶץ.

ויש גם לתור אחרי הלב, מלשון שיטוט וחיפוש –
במדבר טו, לט
וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כׇּל מִצְוֹת יְהוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם.

האל תר אחר מקום לישראל –
דברים א, לג
הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לַחֲנֹתְכֶם בָּאֵשׁ לַיְלָה לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וּבֶעָנָן יוֹמָם.

ויש פשוט אנשי התרים, סמוך לסוחרים ולרוכלים, ההולכים לארצות אחרות –
מלכים א י, טו
לְבַד מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים וּמִסְחַר הָרֹכְלִים וְכׇל מַלְכֵי הָעֶרֶב וּפַחוֹת הָאָרֶץ.

ואצל קהלץ יש לתור בחוכמה –
קהלת א, יג
וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחׇכְמָה עַל כׇּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ

וגם לתור אחרי הלב, מה שנאסר בתורה, וכבר כתבו על זה –
קהלת ב, ג
תַּרְתִּי בְלִבִּי לִמְשׁוֹךְ בַּיַּיִן אֶת בְּשָׂרִי וְלִבִּי נֹהֵג בַּחׇכְמָה וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת עַד אֲשֶׁר אֶרְאֶה אֵי זֶה טוֹב לִבְנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמַיִם מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּיהֶם.

ושוב חוכמה –
קהלת ז, כה
סַבּוֹתִי אֲנִי וְלִבִּי לָדַעַת וְלָתוּר וּבַקֵּשׁ חׇכְמָה וְחֶשְׁבּוֹן וְלָדַעַת רֶשַׁע כֶּסֶל וְהַסִּכְלוּת הוֹלֵלוֹת.

ובנפרד, מכאן גם מקור המילה 'בתור', כנראה (שצריך לבדוק עניינה) –
דברי הימים א יז, יז
וַתִּקְטַן זֹאת בְּעֵינֶיךָ אֱלֹהִים וַתְּדַבֵּר עַל בֵּית עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק וּרְאִיתַנִי כְּתוֹר הָאָדָם הַמַּעֲלָה יְהוָה אֱלֹהִים.

*

ויש 'תור נערה ונערה' שבאסתר.
כותב ויקימילון –
גיזרון

המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל ובאסתר ב, פסוק טו. יש פרשנים הטוענים ששימוש זה אינו בא במובן של סדר, אלא של הציפור תור שנשאה את שמם.

(2): מקביל לערבית בהגיית טַרַא (تَارَة) בהוראת "זמן (ה-)" .

ועל הציפור –
גיזרון –
יש סברות שהשם נגזר מקול התור כמעין חיקוי של קולו. כך גם בשפות אחרות (ראו "תרגום").↑ 

ועל תר –
גיזרון –
קיים דמיון למילה הצרפתית tour באותה המשמעות, שמקורה מלטינית: tornō – אסתובב.