השורש שכח

השורש 'שכח' מופיע ב-112 פסוקים, ומשמעותו הנפוצה היא איבוד זיכרון. הוא בא פעמים רבות ביחס לאל – שכחת האל או שכחה (או חוסר שכחה) של האל, אבל גם כמובן בשכחה פשוטה של אדם.
להלן כמה הופעות מעניינות.

תשי מקביל לשכח, מלשון נשייה, שכחה –
דברים לב, יח
צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ.

יש חרפה שלא תשכח, כמה פעמים בירמיה –
ירמיהו כג, מ
וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם חֶרְפַּת עוֹלָם וּכְלִמּוּת עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא תִשָּׁכֵחַ.

וגם ברית שלא תשכח –
ירמיהו נ, ה
צִיּוֹן יִשְׁאָלוּ דֶּרֶךְ הֵנָּה פְנֵיהֶם בֹּאוּ וְנִלְווּ אֶל יְהוָה בְּרִית עוֹלָם לֹא תִשָּׁכֵחַ.

מידה כנגד מידה – שכחת התורה מובילה לשכחת העם –
הושע ד, ו
נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ וְאֶמְאָסְאךָ מִכַּהֵן לִי וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי.

משורר תהילים מרגיש שכוח מאדם –
תהילים לא, יג
נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד.

ומאל –
תהילים מב, י
אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב.

אבל לא שוכח את התורה, ביטוי שחוזר הרבה בתהילים קיט –
תהילים קיט, סא
חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי.

והפסוק המפורסם, שהסברו בהמשך –
תהילים קלז, ה
אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי.

קהלת גם מדבר על שכחה –
קהלת ב, טז
כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם הַכְּסִיל לְעוֹלָם בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים הַכֹּל נִשְׁכָּח וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם עִם הַכְּסִיל.

ומופיע גם בארמית –
דניאל ב, כה
אֱדַיִן אַרְיוֹךְ בְּהִתְבְּהָלָה הַנְעֵל לְדָנִיֵּאל קֳדָם מַלְכָּא וְכֵן אֲמַר לֵהּ דִּי הַשְׁכַּחַת גְּבַר מִן בְּנֵי גָלוּתָא דִּי יְהוּד דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהוֹדַע

או כאן – והפירוש הוא שכיחה-מצויה –
דניאל ה, יד
וְשִׁמְעֵת (עליך) [עֲלָךְ] דִּי רוּחַ אֱלָהִין בָּךְ וְנַהִירוּ וְשׇׂכְלְתָנוּ וְחׇכְמָה יַתִּירָה הִשְׁתְּכַחַת בָּךְ.

*

ויקימילון –

1. איבד זיכרון, חדל לדעת דבר שידע בעבר.

2. לשון המקרא יבש, נבל, קמל

”אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי“ (תהילים קלז, פסוק ה)

משמעות 1
ייתכן שיש קשר בין הפועל "שכח" בעברית לבין הפועל "שְכַח" בארמית ו-škḥ באוגריתית, שמשמעותם מצא. 

משמעות 2
הבנה זו של הפועל "שכח" בספר תהילים מבוססת על הפועל ṯkḥ באוגריתית (העיצור ṯ באוגריתית מקביל לשי"ן בעברית), שמשמעותו: יבש, נבל או קמל. ההנחה הרווחת כיום במחקר היא שמשמעות הפסוק היא: אם אשכח ירושלים, תיבש ידי הימנית (תיעשה משותקת), וכי משחק המילים בין הפועל "שכח" במשמעות "לאבד זיכרון" לבין הפועל "שכח" במשמעות "יבש" נעשתה כאמצעי פואטי (היסטורית, אלה היו שני פעלים שונים). (David Steinberg, History of the Ancient and Modern Hebrew Language)

*

ואילו אני חושב שיש קשר ברור בין שכח ושכך, במובן רפה כוחו, וכנראה השני נגזר מהראשון. והוא שורש שח-שך, שלו שורשים קרובים אחרים, כדוגמת נח, שכבר דיברתי עליהם.