עבד, כלכל ופרנס

השורש 'עבד' מופיע בתנ"ך ב-1139 פסוקים, שכמובן לא אביא אותם, ואפילו לא עברתי עליהם. בדומה למה שכתבתי על 'עבודה' – הוא מתחלק לשניים – עבודת כפיים ועבודת האל. כמו כן יש עבד לאדם ועבד לאל, כאשר נביאי ה' נקראים עבדיו, וכל עם ישראל גם כן.

בוויקימילון מצאתי דברים מעניינים בנוגע למילה זו –

עֶבֶד
גזרון –
בלשון אוגריתית, "בִּיד" ΁Ί΄ בידו של-, בניהולו של- . תיבת "בּיד" האוגריתית היא נגזרת של תיבת "יד" Ί΄ .

האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצא, שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה, בצורת "עַבְּטְ", "āabṭ" בהוראת "עף" ^[1].

בנוגע לחלק הראשון – אם כך נראה שמקור המילה הוא ביד, מי שבידו של אחר. אבל לפי זה השם עבד קדם לשם עבודה, וזה אינו סביר. ואולי העבודה נקראה כך כי היא נעשתה ביד, וכפי שאומרים היום – 'עבודת יד'.

בנוגע לחלק השני – לא ברור הקשר שלו למילה עבד, אבל הוא מזכיר את המילה עבט, לעבוט, עבוטו, כלומר הכלי הממושכן. אך נראה שעבט הוא עיבוד מאוחר של עבד, והוא חפץ משועבד, שהמילה קיבלה וריאנט מיוחד עבורו.

*

ואגב כך, נזכיר גם את המילה 'פרנסה', שאינה מופיעה בתנ"ך.

לפי ויקימילון –
פַּרְנָסָה –
מקור –
לשון חז"ל מן פִרְנֵס, כנראה מיוונית phernizo) φερνίζω) 'סיפק, העניק (לאישה בנישואין)'.

בתנ"ך השורש לזה הוא כלכ"ל, שגם כן לא נפוץ מאוד, וממנו כלכלה.

אלה הופעותיו –

שמואל ב יט, לג
וּבַרְזִלַּי זָקֵן מְאֹד בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְהוּא כִלְכַּל אֶת הַמֶּלֶךְ בְּשִׁיבָתוֹ בְמַחֲנַיִם כִּי אִישׁ גָּדוֹל הוּא מְאֹד.

מלכים א ד, ז
וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כׇּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל (אחד) [הָאֶחָד] לְכַלְכֵּל.

ירמיהו כ, ט
וְאָמַרְתִּי לֹא אֶזְכְּרֶנּוּ וְלֹא אֲדַבֵּר עוֹד בִּשְׁמוֹ וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת עָצֻר בְּעַצְמֹתָי וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל וְלֹא אוּכָל.

רות ד, טו
וְהָיָה לָךְ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתֵךְ כִּי כַלָּתֵךְ אֲשֶׁר אֲהֵבַתֶךְ יְלָדַתּוּ אֲשֶׁר הִיא טוֹבָה לָךְ מִשִּׁבְעָה בָּנִים.

כמו כן, אולי כדאי להזכיר שהיה איש ושמו כלכל, ממשפחת המשוררים –
מלכים א ה, יא
וַיֶּחְכַּם מִכׇּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִי שְׁמוֹ בְכׇל הַגּוֹיִם סָבִיב.

דברי הימים א ב, ו
וּבְנֵי זֶרַח זִמְרִי וְאֵיתָן וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וָדָרַע כֻּלָּם חֲמִשָּׁה.

כלכל יסודו, כך נראה, כל, במובן להכיל.

ועוד, המפרנס נקרא גם 'המשביר', נותן השבר, הלחם. וזה תיאורו של יוסף, ומכאן שם חנות הכלבו הישראלית. על השבר והמשביר כתבתי בפעם אחרת.