המצורע

בפייסבוק כתבתי –
ועוד דבר הבנתי –
יש חבורת מורשים, פריווילגים, 'בעלי תו ירוק', שרק הם מורשים לדבר בכל עניין ולהכריע עבורנו – הלא מחוסנים, היהודים, הערבים, ההומוסקסואלים, הנשים, המוקצים, המצורעים, ה-Untouchable.

*

ובתורה, זה המצורע, שהרבה פסוקים מוקדשים לו. אבל לא אלאה אתכם בכולם, ותחת זאת אבחר שניים –

ויקרא יג, מה –
וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא.

אבן עזרא (ניתן לקרוא רק את הקטעים המודגשים) –
בגדיו יהיו פרמים – כמו: קרועים, להכירו ללכת במנהג משונה, או טעמו: כענין אבל, על כן: בגדיו יהיו פרומים וראשו פרוע. [וכבר פירשתי: כי פרע הוא (ראב״ע שמות ל״ב:כ״ה). והטעם: יגדל פרע שער ראשו ולא יגלחנו, כי כן מנהג האבל.] והטעם: שיתאבל על מעשיו, כי בעבור רוע מעלליו בא לו זה הנגע.

ועל שפם – למעלה מהשפם, והמ״ם במלה יסוד, והעד: ולא עשה שפמו (שמואל ב י״ט:כ״ה).

יעטה – בבגדו, מגזרת: עוטה אור (תהלים ק״ד:ב׳), והטעם: שלא יזיק ברוח פיו.

וטמא – כפול, שיאמר כן תמיד בעוברו במסלה ששם ישוב, שישמרו בני אדם ולא יגעו בו.

ומעניינת כמובן להקשרנו ה'עטייה על שפם' – 'שלא יזיק ברוח פיו'. הנה לנו דוגמה למסכת מגן קדומה!

*

והפסוק השני הוא הפסוק הבא –

ויקרא יג, מו –
כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ.

(מקבילות במקרא –
טמאים מחוץ למחנה – במדבר ה׳:ג׳, במדבר י״ב:י״ד-ט״ו, במדבר ל״א:י״ט, מלכים ב ז׳:ג׳).