מבטא

בעקבות צפייה בסרט, כתבתי בפייסבוק –
הודעה אדומה – הסרט החדש בנטפליקס, סרט פעולה קומי, או סרט שודים – נחמד מאוד, בטח יחסית לנטפליקס, וגם מושקע מאוד מבחינה טכנית, בעיקר בסצנות המרדפים.
הנקודה החלשה בסרט מבחינתי – גל גדות. היא אמנם מאוד יפה, אבל לשחק היא לא יודעת. זה אפילו הביך אותי כצופה.
אבל מילא, כי אני רואה שלדעת מבקר הארץ היא דווקא נקודת האור בסרט. טוב נו, זו גל גדות, משלנו.

*

ועתה אוסיף, כי כנראה הדבר שהכי הפריע לי בהופעתה זה המבטא המאוד בולט שלה, מבטא ישראלי.

מבטא במובן זה, אקצנט בלעז, היא מילה מודרנית, אבל היא גזורה ממילה תנ"כית. כך נאמר על האישה הנוטלת על עצמה דבר בשבועה –

וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ וְאֵת מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ וַיהוָה יִסְלַח לָהּ.
במדבר ל, ט.

מבטא שפתיה כאן הוא פשוט הדיבור, או כפי שמפרש אבן עזרא –
מבטא שפתיה – השבועה.

*

ובהזדמנות זו טוב להזכיר כי גם המילה 'בוטה', שהיום משמעותה 'אומר דברים קשים', במקור משמעותה פשוט 'אומר'. כך בפסוק –

יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא.
משלי יב, יח.

פירושו – יש שדיבורו כמדקרות חרב. אך מכיוון שהמשמעות כאן היא שלילית הפך כל 'בוטה' למי שדיבורו כמדקרות חרב.