שמות כד בתורת התעודות, לפי פרידמן ורד"צ הופמן

שמות כד בתורת התעודות, לפי פרידמן ורד"צ הופמן.

פרק כד רובו ממקור E, כמו הפרקים שלפניו, אך הוא מסתיים בצורה שונה, שאותה אציג –

שמות כד –
מקור E –
יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם. יג וַיָּקָם מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הַר הָאֱלֹהִים. יד וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם. טו וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הָהָר

מקור P –
וַיְכַס הֶעָנָן אֶת הָהָר. טז וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד יְהוָה עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן. יז וּמַרְאֵה כְּבוֹד יְהוָה כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. יח וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן

עורך R –
וַיַּעַל אֶל הָהָר

מקור J –
וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.

הפרקים הבאים הם מ-P.

*

פרידמן מעיר –
כד, א –
יש לציין את העובדה המעניינת, שבניו של המלך ירבעם הם נדב ואביה (מלכים א, יד: א, כ), ובניו של אהרון הם נדב ואביהו. השמות של בניהם של שני מכיני עגלי הזהב בתנ"ך הם כמעט זהים. זה רק חלק משורת הקשרים בין עגלי הזהב של אהרון ושל ירבעם. ראו הערה על שמות לב, ד.
יש לציין עוד, כי ב-E רק שני בנים אלה של אהרון ידועים – נדב ואביהו. ב-P נדב ואביהו נהרגים, ויש בן שלישי, אליעזר, שנעשה היורש של אהרון ככהן גדול. ראו ויקרא י, א-ב.

כד, א המשך –
יש קשרים הדוקים בין סיפור זה של E על ההתגלות בהר חורב, בשמות כד, ובין הסיפור של E על עקדת יצחק בבראשית כב. לשני הסיפורים יש שרשרת של עשר פעלים משותפים – 'ויאמר', 'ויקח… ויערוך (?)', 'וישכם בבוקר', 'ויבנה מזבח', 'ו… (?) ידו', 'והיה', 'ויקומו', 'ויבואו', 'ויראו/ויראה' (יתכן אי דיוק בתרגום – השוו במקור).
כאן בשמות משה אומר לזקנים – 'שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם' (פסוק יד), ושם אברהם אומר את אותן מילים לנערים המשרתים. וכאן גם כן מופיעים 'נערים'.
שני המקומות משתמשים במילה 'מרחוק', שניהם משתמשים במילה 'להשתחוות', גם משה וגם אברהם עולים על הר, שניהם 'מעלים עולה'.
בבראשית אברהם מקבל שכר 'כי עשית זאת', והאנשים בשמות מבטיחים כאן 'כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה' (פסוק ג). אברהם מקבל שכר 'כי שמעת בקולי', וכאן בשמות האנשים 'אמרו בקול אחד… נעשה/ נקשיב'.
כמות גדולה כל-כך של קשרים היא עוד ביסוס של E כמקור עצמאי. הוא יצירה ארוכה, מלאה בקשרים ספרותיים. כאן המחבר משתמש בהקבלות של מילים, פסקאות ואלמנטים בסיפור כדי לקשור בין שתי הסצנות הגדולות של התקשרות עם האלוהי.

ועל כד, יח –
יש לציין את החזרה על המילים 'וַיַּעַל אֶל הָהָר' בפסוקים טו ו-יח, והטקסט בפנים משתנה מ'הר האלוהים' של E ל'הר סיני' של P. והוא מתייחס ל'כבוד יהוה', הידוע מ-P.

*

רד"צ הופמן כותב באריכות על פסוק א – ראו שם. ובפסוק ז נגמר פירושו, וכותב המעתיק בהערה –
כאן מסתיים כתב-היד שהיה בידי, ומכיוון שגב הכריכה נתלש אי-שם, נתפוררה השורה האחרונה של כתב היד ולא ניתן לפענחה (המ׳).