שמות ב בתורת התעודות, לפי פרידמן ורד"צ הופמן.
שמות פרק ב, המספר את סיפור הולדת משה וגם את מפגשו עם בנות יתרו במדיין, שייך ברובו ל-J, למעט שניים וחצי פסוקים בסיום, השייכים ל-P –
כג וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם
וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה. כד וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב. כה וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים.
*
פרידמן מעיר הערה אחת, על ב, ד –
האחות לא מזוהה כמרים כאן, שמה לא ניתן. במקורות J, E ו-D מרים לא מזוהה כאחות משה, ואהרון לא מזוהה כאח משה, רק ב-P הם אחיו.
*
רד"צ הופמן מעיר –
שמות ב, א –
… קושי אחר הוא בכך שלכאורה משתמע מן הפסוקים הבאים, כאלו משה הוא בנם בכורם של זוג לויים זה, בעוד שלפי כתובים אחרים4 ברור הדבר, שמרים ואהרן גדולים ממנו בשנים.5 רבותינו ז״ל פותרים קושי זה בפרשם ״ויקח״ – עמרם ״עשה לה מעשה ליקוחין״ וכו׳,6 אחרי שפרש ממנה קודם לכן מחמת גזירת פרעה. ועל דרך הפשט אפשר לפרש כרמב״ן7 – ״ולא הזכיר הכתוב לידת מרים ואהרן, כי לא היה בלידתם חידוש דבר״. נוסיף עוד שאין פסוקנו בא ללמד אלא שגם האב וגם האם מבית לוי היו. ויש להבין את צורת שני הפעלים, ״וילך״ וגם ״ויקח״ כעבר רחוק8 – איש מבית לוי נשא לאשה את בת לוי, ומנישואין אלה נולד משה.
הערה –
5. ואין זה עוזר כלל לשייך את הפסוקים השונים לשני מקורות שונים, שהרי גם כאן בפסוק ד מדובר באחות הגדולה ממשה. ואלו לומר, שמרים ואהרן הם בני עמרם מנישואין קודמים – מותר אולי למתאמים, אבל לא למבקרים.
ב, ו –
מילדי העברים זה – לפי רמב״ן הבינה כן, כי ״נתנה אל לבה המעשה כאשר היה… ואיש מצרי למה יעשה כן״. כלומר, בעצם הימצאותו של הנער בתיבה בקנה-סוף הסיקה שמילדי העברים זה. ואלו לדעת ראב״ע2 ״ותראהו מהול״,3 ובזה הכירה שמילדי העברים הוא.4
הערה –
. ברם, לפי חקירותיהם של החדשים היו גם המצרים נמולים. Aegyptem und bie השוה 278.s Ebers, Bibel Hoses
ב, י –
ותקרא – רק עתה, משהיא מאמצת אותו, נותנת לה בת-המלך למשה שם. אך איך זה שבת-מלך-מצרים קוראת לילד בשם עברי, שהרי מדברי הכתוב משמע, שהשם נגזר מן השורש העברי מש״ה (לכאורה קיצור של ׳ממושה׳)? אלמלא ידענו תשובה אחרת לשאלה זו, יכולנו לומר – וזאת מבלי להתנגש במדע החדיש – שאכן מצרית זו נתנה לבנה המאומץ שם עברי. סמך לדברים אלה נמצא במימצאים האחרונים – כתבות על גבי אנדרטות מצריות מן הזמן הנדון1, בהן מצויים כל כך הרבה שמות שמיים, עד שכלל לא יהיה מקום לתמוה על כך, שבת-המלך תתן שם עברי דווקא לילד עברי. ברם, יש תשובה נוספת לקושי זה. כבר יוסף בן מתתיהו כתב, כי ׳מואי׳ במצרית פירושו מים, ואלו ׳אסיס׳ פירושו ניצל מן המים. ואכן גם בשפה הקופטית mou פירושו מים, ואלו udsche – ניצל. זה שניצל מן המים נקרא אפוא במצרית בערך moudsche. הכתוב המספר לנו על מתן השם בעברית, בוחר משום כך בפועל מש״ה שצלילו כמו משה ואשר משקף את הוראתו של השם המצרי. וגם לפי פילון פירושו של השם – להוציא מן המים; וראה ראב״ע לפסוקנו.
הערות –
1. לפי Brugsch, Geschichte, P. 280 אהבו המצרים, ולא רק בימי ההיקסוס אלא גם תחת שלטונן של שושלות המלוכה שאחריהם׳ לכנות בניהם בשמות שמיים טהורים.
2. קדמוניות היהודים ב׳:ט׳:ה׳.
3. ברם, חוקרי המקרא וחוקרי מצרים החדשים רוצים לדעת את הדברים טוב מן הכתוב. לפיהם נגזר השם משה מן המלה מס או מסו, מלה שהוראתה היא בן, והיא מופיעה גם בשמות טוטמוסיס (בנו של טוט), רמסו ועוד. ואמנם אפשר למצוא בדוחק את סיבת השם משה בדברי הכתוב ״ויהי לה לבן״ ולהבין את הסיפא של הפסוק ״כי מן המים משיתיהו״ כהנמקה שבגינה ראתה עצמה בת-פרעה זכאית לראות במשה את בנה שלה. אך נראה, שכוונת הפסוק בסיפא זו היא להסביר את השם משה.
ב, יח –
אביהן של הבנות, והוא לאחר מכן חותנו של משה, נקרא כאן בשם רעואל, בעוד שלהלן (שמות ד׳:י״ח) הוא נקרא יתר, ובמקומות אחרים (שמות ג׳:א׳; ד׳:י״ח, י״ח:א׳ ועוד) הוא מוזכר בשם יתרו. בספר במדבר (י׳:כ״ט) נאמר ״חבב בן-רעואל המדיני חותן משה״, וגם בספר שופטים (ד׳:י״א) מדובר ב״חובב חותן משה״. אם נתעלם לפי שעה מן הפסוקים ג׳:א׳, ד׳:י״ח, י״ח:א׳ ועוד, הרי שיש להניח אחד משני אלה – או שרעואל אכן היה חותנו של משה, והמלה ״חתן״ הבאה בשופטים ד׳:י״א פירושה גיס, כלומר אחי-צפורה אשת משה1 או, והרי זה פירוש דחוק יותר, שחובב היה חותן משה, והמלה ״אביהן״ שבכאן פירושה ׳סב׳, ולפי זה ״בנותיו״ פירושו – נכדותיו.2 ובאשר לסתירה בין השמות רעואל ויתר (שם שאינו שונה מאד מיתרו) יש לומר, שאכן שני שמות היו לו לכהן מדין, גם יתרו וגם רעואל. ואפשר שרעואל היה שם השבט או המשפחה, כפי שמצינו שבט אדומי בשם זה בספר בראשית (ל״ו:ד׳,י׳), ובדומה לאמור בספר שופטים (א׳:ט״ז) ״קיני חותן משה״, ושם בוודאי ״קיני״ הוא שם השבט.3
הערה –
2. רשב״ם לפסוק יח וראב״ע לפסוק כ (המ׳). – דברי Dillman, שלפיו היה תחילה כתוב גם כאן חובב בן רעואל, הם בלתי-נכונים לחלוטין, שאם כן היה, אי-אפשר לדעת על מי להסב את התיבה ״אביהן״, וגם קשה להבין, למה בכלל יוזכר ״ ׳בן רעואל״ גם כאן וגם בבמדבר י׳:כ״ט, אם לא שנתפרסם כחותנו של משה.
ב, כה –
…עם ראייה וידיעה אלה קשורה ההחלטה האלוהית לעשות מעשה, בדומה למסופר בבראשית י״ח:כ״א. – התיאור הריתמי החגיגי, כיצד ה׳ מחליט לעשות לגאולת ישראל, משמש מבוא לקטע הנפלא הבא, הדן בהזמנתו של משה להיות נביא ה׳.2
הערה –
2. ושום קורא בר-דעת לא יוכל לראות פסוקים חגיגיים אלה כסיום לקטעים המעטים של פרקנו אשר אותם מייחסים אנשי ביקורת המקרא ל״מסורת היסוד״.
הפסוק היומי 
תגובה אחת בנושא “שמות ב בתורת התעודות, לפי פרידמן ורד"צ הופמן”