פרשת ויחי בתורת התעודות, לפי פרידמן

פרשת ויחי בתורת התעודות, לפי פרידמן.
פרשת ויחי -נבראשית מז, כח עד נ, כו.

בפרק מז דנתי במאמר קודם.

פרק מח שייך ברובו למקור E, ובאמצעו חלק השייך ל-P – פסוקים ג-ז.

פרק מט שייך ברובו ל-J, ובסופו, אחרי הוספת העורך בפסוק כח, סיום הפרק בפסוקים כט-לג שייך ל-P.

פרק נ שייך בחציו הראשון, א-יא, יד, ל-J, למעט שני פסוקים, יב-יג, השייכים ל-P.
ובחציו השני הוא שייך ל-E, למעט פסוק כב, השייך שוב ל-J.

*

פרידמן מעיר –
כח, ז –
פסוק ז לא מאוד מתאים לקונטקסט, ולא מקושר היטב למה שקודם לו ומה שבא אחריו. והוא משלב אלמנטים משני המקורות – הוא מתייחס לפדן ארם, שאופייני ל-P, אבל הוא גם מתייחס לבואם לאפרת, וזה מתייחס לקבורת רחל בדרך אפרת, שבא במקור E (בראשית לה, טז-כ). לכן זו נראית כהוספת העורך. אולי התפקיד של זה היה להפריד בין שני מקורות סותרים על אפרים ומנשה, שבאים לפני זה ואחרי זה.
לפי דרך אחרת, פסוק זה בכל זאת שייך ל-P, כי הוא מתאים לקטע P הבא(מט, כט-לג). קודם מדבר על קבורת רחל, ואז על קבורתו שלו.
לכן מקור פסוק זה לא ברור.

מח, ח –
בפסוק ה יעקב מבטיח לאפרים ומנשה מעמד מלא, שווה לבניו. אבל בפסוק ח הוא מביט בהם ושואל 'מי אלה?'. הפסוק הראשון הוא ב-P, והסתירה מתפתחת כאשר פסוק זה מושם באמצע הקטע של E על אפרים ומנשה.

מח, כא –
המילה שכם. שכם הייתה הבירה של ירובעם בממלכה הצפונית של ישראל. היא הייתה ממוקמת בנחלת יוסף (מלכים א, יב, כה). E, המקור הצפוני, יוצר כאן העדפה לממלכה הצפונית, בדיוק כפי ש-J יוצר העדפה לממלכה הדרומית של יהודה, בברכת יעקב ליהודה בהמשך.

*

מט, א –
שיר זה, של ברכות יעקב לבניו, הוא קטע בלתי תלוי וקדום, כנראה מתקופת קדם-המלוכה. המחבר של J משתמש בשיר זה כמקור מידע, עליו הוא בונה חלקים מההיסטוריה של השבטים ראובן, שמעון, לוי ויהודה, ואז כולל את השיר עם ההיסטוריה שהוא מתבסס עליה. שימוש דומה של שימוש במקור שירי בטקסט פרוזה אפשר לראות בשירת הים. השיר מופיע בשמות טו, וקטע הפרוזה שמתבסס עליו מופיע בחלק J של שמות יד.
(מקרה נוסף הוא השיר של דבורה בשופטים ה, וקטע הפרוזה שמשתמש בשיר בא בשופטים ד. ניתוח האופן בו נעשה שימוש בשירים אלה הוא מעבר לתחומי ספר זה, אומר פרידמן).

מט, י –
השיר, כאן ב-J, מפחית את שלושת האחים הראשונים – ראובן, שמעון ולוי – מההצלחה, ואז מעניק את המלוכה ליהודה – 'לא יסור שבט מיהודה'.