שלם עיר שכם

בפרשת וישלח נאמר –

וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר.
בראשית לג, יח.

מהו שלם?

ידוע פירושו של רש"י, לפי המדרש –
שלם – שלם בגופו – נתרפא מצלעתו, שלם בממונו – לא חסר כלום מכל אותו דורון, שלם בתורתו – לא שכח תלמודו בבית לבן.

עיר שכם – כמו: לעיר שכם, כמו: עד באנה בית לחם (רות א׳:י״ט).

אבל רשב"ם הרגיל ללכת לפי הפשט מפרש שלם כשם עיר –
ויבא יעקב שלם – אל עיר ששמה שלם. כמו: כבואנה בית לחם (רות א׳:י״ט) {כמו: לבית לחם}.

עיר שכם – עירו של שכם, כמו: כי חשבון עיר סיחון מלך האמורי היא (במדבר כ״א:כ״ו), כדכתיב: וירא אותה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ (בראשית ל״ד:ב׳).

(והוא מוסיף ששכם אינה העיר, אלא האדם) –
והמפרש שכם שם העיר, טועה הוא שלא מצינו בכל מקום עיר ציון, עיר ירושלים, אלא העיר נזכרת אחרי השם. ואפילו אם זאת היא שכם, שמא לזכרון גבורת בני יעקב שמו את שמה שכם, כדכתיב בלוז שנקראת בית אל וכדכתיב: ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם (יהושע י״ט:מ״ז), לזכרון גבורתם שהרגו אנשי העיר, וכדכתיב: ויהי בונה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך (בראשית ד׳:י״ז).

(והוא מוסיף דברי התפלמסות) –
וגם מי שמפרש שלם – שלם בתורתו, שלם בממונו, טועה הוא לפי הפשט, שאין דרך המקרא לדבר כך. וגם מה צורך, וכי בשביל מיעוט דורון שנתן לעשו הוצרך לכתוב כן.

כבר אומר שעליי מקובלים דברי רשב"ם, והם נראים לי פשט הכתובים, אך נמשיך ונעיין במפרשים.

כי הנה אבן עזרא, שפרשן פשט אף הוא, דוחה את דברי רשב"ם אלה –
ויבא יעקב שלם – בלי הזק, לא בגופו ולא בממונו, כמו שאמרו חכמים (בבלי שבת ל״ג:). ובעבור כי שם נעשה לו רעה בעבור בתו, הזכיר כי בא שלם עד עיר שכם. {ואין} היא שלם, כי שלם היא ירושלם, כמו שאמר: ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון (תהלים ע״ו:ג׳), ושכם רחוק מירושלם, ולא משל עליה שכם.

ואולם, מניין לאבן עזרא ששכם, 'נשיא הארץ', לא שלט גם על ירושלים, היא שלם?

והנה, גם הפרשנים האחרונים מסכימים לכך.
שד"ל –
שלם – בשלום ובלא נזק (אנקלוס, רש״י ראב״ע רע״ס רמבמ״ן וראז׳), והגיד זה לומר כי השלים חזרתו בשלום.

עיר שכם – עיר הנקראת שכם, על דרך נהר פרת, נחל יבק, הר חרמון, וכן מצאנו עיר מבצר צר (יהושע י״ט:כ״ט) עיר סְפַרְוָ֑יִם (ישעיהו ל״ז:י״ג), וכן לדעתי ערי ערוער (שם י״ז:ב׳), עיין שם פירושי.

הקטע האחרון שהדגשתי – בו נראה לי ששד"ל מתפלמס עם דברי רשב"ם, שטען בפירושו שלא תבוא מילת 'עיר' בראשונה, וכאן דוגמאות לכך. והדבר מצריך עיון.

רד"ץ הופמן –
(יח) שלם – ״אל עיר ששמה שלם… עיר שכם, עירו של שכם, כמו כי חשבון עיר סיחון״ (רשב״ם), כלומר שכם בן חמור הוא בעליה של העיר ששמה שלם. (*) אך מכיוון שלא מצינו עוד במקרא מקום בשם זה, מוטב לקבל פירושו של רש״י — ״שלם בגופו״ (והוא חוזר אל כ״ח:כ״א) או ״שנתרפא מצלעתו״ (והוא חוזר אל ל״ב:ל״א).

עיר שכם – עירו של שכם, העיר שנקראת על שמו, ולא העיר שכם, כאמור. העיר נקראה על שם שכם בן חמור וגם מצויינת כשייכת לו. מסתבר שנוסדה רק זה מכבר, אולי על ידי חמור.

אך נעיין בהערה המופיעה במקור לטקסט זה –
(*) וכך גם מבינים השבעים, ספר היובלות, הפשיטא, וולגאטה וספר הישר. גם כיום קיים כפר בשם סאלים צפונית לשכם.

כלומר, בניגוד לדבריו, כן יש מקום הנקרא שלם, אף שאינו ירושלים, אלא מקום באזור שכם.

ולסיום, רש"ר הירש, שלא מחדש מבחינת הבנת המילים, אבל כן מעמיק את ההבנה הקיימת, ופירושו יפה אז אביאו –
שלם, בשלמות גמורה ומלאה שלא נגרע ממנה מאומה; לא רק שלמות גופנית, אלא גם – ומעל הכל – שלמות של יושר מוסרי; זאת, בהתחשב עם הסכנות המוסריות שהאדם נחשף אליהן במאבק ההכרחי להשגת עצמאות חומרית (עיין פירוש לעיל כח, כ). ״שלם״ מציין מיזוג מושלם, ובמיוחד התאמה גמורה בין הבחינות החיצוניות והפנימיות של דברים.

משום כך, ״שלם״ קרובה ל״צלם״. צורתו של דבר, הדרך בה הוא מגלה את עצמו – אינה דבר חיצוני בלבד. צורה היא ההתגלמות הגבוהה והראויה ביותר למהותו הפנימית של דבר. כל צורה שהוטבעה בחומר על ידי יוצר, מייצגת שליטה על החומר החיצוני למען שלמותו העליונה, הכל לפי התנאים הנקבעים על ידי עצם מהותו של החומר.

כל שלמות היא קיומו המלא של רעיון בכל בחינותיו. כל שלום אמיתי הראוי לשם ״שלום״ – גם בנוגע לחיי הכלל – לא נוצר בדפוס חיצוני; אלא חייב לבוא מבפנים, בשיתוף מלא עם מהותם ורעיונם של חיי הכלל.

*

ובפירוש הרטום מובאות שתי האפשרויות – בשלום, ויש אומרים היא עיר באזור שכם.