מלבד נפילת פייסבוק, אינסטגרם ו-ווטסאפ אתמול, הייתה כתבה של התוכנית 60 דקות, שבה עובדת פייסבוק לשעבר חשפה שהחברה עודדה במכוון שיח שנאה ושקרים ברשת. דבר זה מתחבר למה שכתב עליו מיכה גודמן בספרו האחרון – שהרשתות החברתיות הגבירו את השנאה והקיטוב הפוליטיים. דבר זה די ברור לכל מי שמבקר ברשתות החברתיות.
ובכן, חשבתי שלרגל זאת אזכיר כמה עצות עתיקות, נגד דיבורי שנאה ושקר, כפי שהן מופיעות במשלי כו, מיד אחרי קבוצת פסוקים אחרת המדברת על העצל.
אביא את הדברים בפירוש מצודות, כי לא צריך הרבה יותר מזה, ורק בשני מקומות אוסיף את פירושו החדש יותר של שטיינזלץ, ליתר הבנה, או דיוק.
משלי כו –
(יז) מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹּא לוֹ.
מצודות –
מחזיק – כמו האוחז באזני כלב הנה הוא גורם לעצמו נשיכת הכלב כן המתמלא עברה וזעם להתעבר ולכעוס על ריב שאין נוגע אליו כי כאשר יוזק בדבר הזה הוא גרם לעצמו.
(יח) כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת.
מצודות –
כמתלהלה – כמו המתייגע לזרוק ניצוצים של אש הנכבים טרם יבואו אל מי שזרקם ולא יזיקו אותו הנה עכ״ז לא יגע לריק כי כוונתו לאמן ידו לזרוק בו חצים ודברים הממיתים.
כמתלהלה – ענין יגיעה ועייפות כמו ותלה ארץ מצרים (בראשית מ״ז:י״ג).
(יט) כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי.
מצודות –
כן איש – כן המרמה את רעהו וכאשר ירגיש בדבר ישיב לומר הלא לשחוק עשיתי וכוונתי היתה לגלות לך הנה ידוע תדע שלא כן הוא והשמרו ממנו כי דעתו לרמות כאשר ימצא ידו.
ושטיינזלץ –
כְְּמו מִתְְְלַהְְְלֵהַּ, המשתובב הַיֹּרֶה זִקִּים, ניצוצות אש, חִצִּים וָמָוֶת, חצים קטלניים, וכל זאת לשעשוע כביכול,
כֵּן־אִישׁ ש רִמָּה אֶת־רֵעֵהוּ, שפגע בחברו בדבריו וְְאָמַר: הֲלֹא בסך הכול מְְשַׂחֵק אָנִי. לא התכוונתי לפגוע רק התבדחתי.
(כ) בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה אֵשׁ וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן.
מצודות –
באפס וגו׳ – שני אלו שווין המה כמו כשאין עצים תכבה האש מעצמו כך כשאין נרגן המחרחר ריב תשתוק המריבה מעצמה.
(כא) פֶּחָם לְגֶחָלִים וְעֵצִים לְאֵשׁ וְאִישׁ מדונים [מִדְיָנִים] לְחַרְחַר רִיב.
מצודות –
פחם – כמו הפחמים מוכנים המה להבעיר האש כן איש מדון מוכן הוא לחרחר ריב.
(כב) דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן.
מצודות –
דברי נרגן – דברי מתלונן המה קשים כמכות המשברות ועוד המה יורדים חדרי בטן, אבל המכות המה מעל הגוף ממעל, וכאומר הנה המכות אשר המה ממעל נוח לרפאות, ולא כן מכות חדרי בטן, וכן קשה לרפאות דברי המתלונן.
כמתלהמים – ענין הכאה המשברת והוא הפוך מן יהלמני צדיק (תהלים קמ״א:ה׳).
(כג) כֶּסֶף סִיגִים מְצֻפֶּה עַל חָרֶשׂ שְׂפָתַיִם דֹּלְקִים וְלֶב רָע.
מצודות –
כסף סיגים – כמו המצפה כלי חרס בכסף המעורב בסיגים, הנה כאשר יראה הרואה כי סיגים המה יתן לב לבחון בפנימיותם וימצאם חרס – כן השפתים הרודפים אחר אהבת הבריות ובלבו יחשוב מרמה, הנה כאשר ימצא בשפתיו מאומה רע, ואם מעט הוא, ידוע תדע שלבו מלאה זדון.
(כד) בשפתו [בִּשְׂפָתָיו] יִנָּכֵר שׂוֹנֵא וּבְקִרְבּוֹ יָשִׁית מִרְמָה.
מצודות –
בשפתיו – בחלקלקות שפתיו יעשה השונא עצמו כאלו הוא נכרי מן השנאה ואינה עמדו אבל בקרב לבו ישים המרמה ואינה עוזבה.
(כה) כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל תַּאֲמֶן בּוֹ כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ.
מצודות –
כי יחנן – אם ישא קולו בתחנונים אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו.
(כו) תִּכַּסֶּה שִׂנְאָה בְּמַשָּׁאוֹן תִּגָּלֶה רָעָתוֹ בְקָהָל.
מצודות –
תכסה – כאשר תתכסה השנאה בחושך ר״ל העושה דבר השנאה והרעה במקום שאין אנשים רואים הנה סוף הדבר תגלה רעתו בקהל רב ואז יקבל גמול הרעה.
במשאון – בחושך כמו אמש שואה ומשואה (איוב ל׳:ג׳).
(כז) כֹּרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפֹּל וְגֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב.
מצודות –
כורה – החופר בור לרגלי חבירו סופו הוא עצמו יפול בה וכן הגולל אבן על חבירו סופו תשוב אליו וכפל הדבר במ״ש ור״ל החורש רעה על חבירו הוא עצמו יוכשל ברעתו.
(כח) לְשׁוֹן שֶׁקֶר יִשְׂנָא דַכָּיו וּפֶה חָלָק יַעֲשֶׂה מִדְחֶה.
מצודות –
לשון שקר – איש שקר ישנא את הנדכאים בשקריו ואף אם לא גמלוהו רע כי יחשוב שאויבים המה לו על כי נדכאו בשקריו… וכו'.
ושטיינזלץ –
לְְשׁוֹן־שֶׁקֶר יִשְְְׂנָא את דַכָּיו, הדברים הטהורים והנקיים, וּפֶה חָלָק, חלקלק יַעֲשֶׂה מִדְְְחֶה, שגיאות. יש אפוא להתרחק מלשון שקר המחרחרת שנאה ורעה, ומדברי חלקות שיוצרים צרות ומכשולים
