אדם בצלם אלוהים – סקירה בצילומים

על ספרו של תומר פרסיקו 'אדם בצלם אלוהים' כבר כתבתי ביקורת נרחבת, עם כמה המשכים, אך עתה, בעקבות קריאה חוזרת, חשבתי שיהיה נחמד לשתף כמה צילומי מסך מהספר הדיגיטלי, שמציגים נקודות חשובות בספר (14 צילומים מתוך למעלה מ-1000 דפים דיגיטליים זה סביר ולגיטימי, לא?).
מתחת לצילומים אוסיף הערות קצרות, אך לא אכתוב כאן מעבר לזה. רק אציין דבר אחד –
בקריאה החוזרת די קיבלתי תשובה לשאלה ששאלתי בביקורת שלי. אני שאלתי האם אמנם רעיון צלם אלוהים הוא שהשפיע על המחשבה, או שהיא הושפעה מגורמים אחרים, ובעיקר מחדירת הפילוסופיה, שרק 'התלבשה' בלבוש המקור המקראי הזה.
ובכן, בקריאה החוזרת הבחנתי בשני דברים –
ראשית, המסורת הפילוסופית דווקא לא הצטיינה בראייה שוויונית של בני האדם. אריסטו, למשל, סבור שיש טבע של עבד, ולכן העבדים נולדו עבדים.
שנית – לא נתתי מספיק מקום להגות הנוצרית, שהיא דווקא כן התרכזה בראייה השוויונית. כך אצל הוגים שונים מסוף העת העתיקה וראשית ימי הביניים.
כך שנראה שבכל זאת יש חשיבות רבה למקור המקראי, לפחות כפי שהוא פורש במסורת הנוצרית. במסורת היהודית, לעומת זאת, נראה שצד זה לא כל-כך הודגש, ולהפך – הודגש הצד של יתרון ישראל, ובכל מקרה גם אם היה מודגש, הרי שהשפעת ההוגים היהודים על העולם הייתה מצומצמת מאוד, ואין להשוותה להשפעת ההגות הנוצרית.
עם זאת – נראה שבכל זאת היו עוד גורמים מלבד התפתחות הגותית טהורה, כפי שציין גם ירין רבן בביקורתו בהארץ.

האדם בעולם הקדום היה חלק ממשפחתו ומקהילתו.
לפי המשנה, האדם הוא יחיד ומיוחד, בעל 'ערך סגולי'.
מרעיון הבריאה בצלם נגזר גם הרעיון של 'איש בחטאו יומת'.
בנצרות – צלם רוחני.
מושג 'החוק הטבעי', שנקלט על ידי האדם התבוני. המילים האחרונות כאן – 'ששנוא עליי'.
הדגשת המצפון הפנימי בפרוטסטנטיות. הקטע הבא –
"במילים אחרות, הפרוטסטנטיות מובילה לחילון. נעמוד על כך בהמשך."
הדגשת המצפון אצל הפוריטנים, שבהמשך היו ממיישבי ארה"ב. המילים הבאות – במאה… 'השבע־עשרה'.
לפי לוק, יש לבחור באמונה, ולכן צריך שיהיו זכויות אזרחיות וסובלנות דתית.
מנדלסון מציג תפיסה דומה השוללת כפיה, מתוך היהדות.
טינדל הדאיסט מסמיך את האמונה על החקירה השכלית.
המהלך מדקארט התאיסט, לטינדל הדאיסט, ולד'הולבך האתאיסט.
אוטונומיה תבונית אצל קאנט.
שוב ד'הולבך, והפעם תפיסת המוסר וכבוד שלו. כאן שאלתי – האם אין בעיה מובנית בתוך תפיסה זו? אם האדם הוא אכן מכונה, מניין המוסר שלו? וכן – מניין התבונה שלו?
ולבסוף, הדבר מוביל גם לדמוקרטיה, וכאן בהקשר הישראלי, מתוך דברי ז'בוטינסקי.

כתיבת תגובה