התנינים הגדולים

לפרשת בראשית.
וכן – לכבוד המאמר ה-900 בבלוג זה, הפעם משהו ספקולטיבי לחלוטין.
(כתבתי בנושא פעם גם ב'אתר הניווט בתנ"ך', אבל אין טעם להביא שוב את הדברים).

בתיאור הבריאה, ביום החמישי, נאמר –

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.
בראשית א, כא.

וכאן נשאלת השאלה הוותיקה, מדוע רק התנינים הגדולים הוזכרו, בעוד בשאר המקומות מוזכרים רק המינים ולא הפרטים?

אז קודם כל אפשר שכאן רמז למיתולוגיה העתיקה של מלחמת האל במפלצות המים. המיתולוגיה הזו מופיעה בכל המזרח הקדום, וגם בתנ"ך היא מופיעה במקומות שונים, לפי השם לוויתן, תנין ועוד. הרבה נכתב על כך, וגם אני התייחסתי לכך בעבר הרחוק.

אבל הדרא קושיא לדוכתה, חוזרת השאלה – מדוע צמח המיתוס הזה? שאגב – ניתן למצוא לו המשך גם בתקופות מאוחרות יותר, למן סיפורי הדרקונים ועד 'המפלצת מלוך נס' וכיוב'. וגם בתקופות מוקדמות מאוד – בציורי מפלצות מים שונות שנמצאו במערות ברחבי העולם.

תשובה אחת פשוטה שניתן לענות על כך היא, שאכן הים מלא בחיות-מים מפחידות, למן הלוויתן הענק, ועד התנין האימתני. כך שהאגדות האלה בנויות קודם כל על בעלי החיים הקיימים, שבוודאי היו מוכרים.

אך אפשר שיש תשובה נוספת –
בימים האחרונים חזרתי לקרוא בספר הכוזרי, ושם מצאתי שהוא מדבר על אנשים שחופרים באדמה ומוצאים עצמות של בעלי חיים גדולים. ניסיתי למצוא שוב את הקטע הזה עבור פוסט זה, אך לא הצלחתי בכך. אבל האמינו לי שהוא מזכיר זאת. אם כך – ממצאים 'ארכיאולוגיים' היו קיימים גם בימים עברו, ואולי המיתוסים הנזכרים הם ניסיון קדום להסביר אותם. אני חושב שהצעה זו היא הפחות סבירה, אך עדיין היא אפשרית.

ואגב ספר הכוזרי וממצאים מדעיים – בו גם מצאתי תיאור של ריה"ל של הגנים הרססיביים – דבר שנחשב תגליתו המדעית של מנדל בתחום הגנטיקה. אצרף את הקטע הזה – שאותו למרבה המזל שמרתי – בתמונה.