פוסט שלישי על סוכות, אחרי שעברתי על המקורות בתורה ובעזרא ונחמיה בפוסט הראשון, על חנוכת הבית של שלמה בפוסט השני, הפעם אפנה אל סיום ספר זכריה, שגם מובא בהפטרה בחג.
זכריה מתאר מלחמה עתידית קשה, חזון אחרית הימים, ובסופו הוא אומר דבר מפתיע – כל הגויים יבואו לחוג את חג הסוכות.
הנה אלו דבריו –
זכריה יד –
(טז) וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.
ומדוע סוכות?
כותב מצודות –
ולחוג – להביא קרבנות בחג הסוכות וזהו לפי שבחג הסוכות תהיה המגפה הזאת לכן יבואו בכל שנה להיות לזכרון.
(ולרש"י הסבר אחר – ראו בסוף).
(יז) וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם.
(יח) וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יְהוָה אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.
יש קושי בפסוק ואבן עזרא מפרשו –
ואם – הזכיר משפחת מצרים – בעבור שלא ירד שם גשם לעולם, כי היאור ישקה אדמתם, ולא יחושו אם לא עליהם יהיה הגשם (זכריה י״ד:י״ז). אף על פי שלא יחושו לעצירת הגשם מפני היאור, תבוא עליהם מגפת כל העמים.
ולא עליהם – יהיה הגשם, פורענות תבוא לאשר לא יעלה.
ומלת עליהם – תשרת בעבור אחרת: עליהם תהיה המגפה – המק בשרו.
(כלומר – ולא עליהם הוא קיצור של 'ולא עליהם יהיה הגשם', שמזה מצרים לא חוששת, אך גם של 'עליהם תהיה המגפה', שזה נוגע גם לה)
(יט) זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם וְחַטַּאת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.
וסיום –
(כ) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה עַל מְצִלּוֹת הַסּוּס קֹדֶשׁ לַיהוָה וְהָיָה הַסִּירוֹת בְּבֵית יְהוָה כַּמִּזְרָקִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ.
אבן עזרא –
ביום – מצלות – מגזרת תצלינה (שמואל א ג׳:י״א), צלצלים תלוים בצואר הסוסים העולים לחוג, יעשו הכהנים מהם סירות לבשל בהם, ויהיו רבים כמזרקים לפני המזבח – לזרוק הדם.
(כא) וְהָיָה כָּל סִיר בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לַיהוָה צְבָאוֹת וּבָאוּ כָּל הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם וְלֹא יִהְיֶה כְנַעֲנִי עוֹד בְּבֵית יְהוָה צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא
אבן עזרא –
והיה – כנעני – סוחר. וטעם: שלא ימכר אחד מן הסירות. והמפרש כנעני ממש אין לו טעם, כי זאת המשפחה איננה ידועה היום. והנה כל אלה הפרשיות שהם בסוף זה הספר הן לעתיד. והאומר כי כבר עבר, יראנו המים החיים היוצאים מירושלם בקיץ ובחורף.
*
כאמור, לרש"י הסבר אחר למה סוכות –
את חג הסוכות – כמו שפירשו רז״ל במסכת עבודה זרה: מצוה קלה יש לי וסוכה שמה כו׳ כדאיתה בשמועה ראשונה (בבלי ע״ז ג׳).
(וגמרא זו היא ארוכה ומעניינת – עיינו שם. חשבתי לצרפה, אבל היא ארוכה מדי. אומר בקיצור כי שם ה' נותן לגויים סיכוי נוסף עם מצווה קלה – סוכה, אך אז מוריד גשם והם בועטים בסוכותיהם. ואת השאר ראו שם).
הפסוק היומי 