קראתי את מסכת יומא במשנה – שבעה פרקים קצרים על עבודת הכהן הגדול בבית המקדש, ועל השעיר לעזאזל, ופרק אחד קצר על ענייני צום ותשובה, שהוא זה זה הרלוונטי היום.
הנה המשניות האחרונות שבו –
משנה ז
מי שנפלה עליו מפולת, ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק נכרי ספק ישראל, מפקחין עליו את הגל.
מצאוהו חי, מפקחין עליו.
ואם מת, יניחוהו.
*
מי שנפלה עליו מפולת – זה גם שם של ספר שירה של אלחנן ניר.
*
ואלה כל ענייני התשובה המופיעים במשנה –
משנה ח
חטאת ואשם ודאי, מכפרין.
מיתה ויום הכיפורים מכפרין עם התשובה.
התשובה מכפרת על עבירות קלות, על עשה ועל לא תעשה.
ועל החמורות היא תולה עד שיבוא יום הכיפורים ויכפר.
וזו המשנה החשובה והמוכרת –
משנה ט
האומר: אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה.
אחטא ויום הכיפורים מכפר, אין יום הכיפורים מכפר.
עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר.
עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חבירו.
את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה, (ויקרא טז) מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו, עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר.
עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חבירו.
אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר (יחזקאל לו): וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם.
ואומר (ירמיה יז): מקוה ישראל יי; מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.
*
כמו כן קראתי את מסכת ראש השנה ומסכת סוכה, כל מסכת אורכת בערך חצי שעה של קריאה, עניין פשוט מאוד. אבל על כל מסכת יש גמרות ארוכות וסבוכות.
אני עצמי חושב שאין הדבר נחוץ. מספיק להוציא את הפנינים שבמשניות וגמרות אלה, ואין טעם להסתבך בכל פרטי ההלכות, למעט מי שזה מקצועו. אך גם באופן כללי, אפשר לפשט את המצוות יותר. כך, בראש השנה עיקר המצווה היא לשמוע שופר, ביום כיפור – צום ותשובה, בסוכות – סוכה וארבעת המינים, כשלאלה נוספת התפילה, שמחליפה את עבודת הקורבנות. לא מסובך.
הפסוק היומי 