בכסה ליום חגנו

לדעת חז"ל ראש השנה מוזכר בפסוק הזה בתהילים, שמזכיר גם את השופר –

תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ.
תהילים פא, ד.

מהו כסה? מוסבר – הזמן שהלבנה מתכסה בו, והוא ראש החודש. ולפי הסבר אחר – זמן ומועד קבוע.
כל המפרשים הקדומים שראיתי נוקטים בדרך זו, ואבן עזרא מביא את שתיהן –

וטעם בכסא – שהלבנה מתכסה בו. והנה כן משפט כל חדש.
…
ולפי דעתי: שמלת כסא – כמו זמן קבוע או מועד ידוע, וככה: ליום הכסא יבוא ביתו (משלי ז׳:כ׳).

ורש"י אומר –
בחדש – בחדוש הלבנה.

בכסה – יום מועד קבוע לכך וכן ליום הכסא יבא ביתו (משלי ז׳:כ׳), למועד הקבוע.

הפסוק השני שהם מזכירים הוא ממשלי ז, כ –

צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ.

וגם שם הפרשנים המסורתיים מפרשים באותו אופן.

*

ואולם, יש לדעת כי הפרשנות המודרנית מציעה הצעה נוספת, על סמך השוואה לשפות שמיות אחרות, לפיה כסה הוא אמצע החודש. כך מופיע בפירוש הרטום-קאסוטו, וכן בפירוש גורדון.
ואמנם, הצעה זו אינה שוללת את הקודמת, שלדעתי אף יותר מסתברת, כי כאן כסה נופל על לשון כיסוי.

בכל מקרה, הנה השוואת הלשונות כפי שהיא מופיעה באתר ויקימילון, בחלק הגיזרון –

פניקית: בכתובות פיניקיות מופיע הביטוי 'בכסאם ובחדשם', עפ"י: כסאם בהוראת "כשהירח מכוסה" + חדשם – "כשהירח מתחדש" . השם כִּסה Kisa ידוע מכתובות מסופוטמיות ומייצג אלהות מקומית המקבילה לאלהות מערב-שמית בשם כּסאֲ ’kese . הביטוי האוגריתי: "יָרח אֻ כּסַה" yrh w ksả מתייחס לאלוהות הירח . חיתית: כָּסֻ Kasu. אכדית: יתכן מן הצירוף האכדי כּוּסאוּ-אֲגוּ kusē’u agū בהוראת: 'תחילת בצבוצה של הלבנה בראשית החודש'

סורית-ארמית: "כֶּסָאא" בהוראת 'מראה הירח במלואו'. והפסוק בו ירבעם קובע חג ישראלי – ”בַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ“ (מלכים א׳ יב, פסוק לב) מתורגם לסורית "בִּכסה ב בִּירח" bksʾʾ bh byrḫ