קריאה בבן סירא לז

בן סירא לז.
"תרגום בן זאב.

על הרֵע, החבר –
כל רע יאמר רע אני ויש רע כשמו

(רע – חבר)

רע נאמן שמר לך כנפשך

אוהב נהפך לאויב עזה כמות שנאתו

אי לרעה הזאת המכסה פני האדמה ערמה ומרמה

רע נבל יקרב ביום טובה ובאידו יתיצב מנגד

רע נאמן נלחם באויב ובצרה הוא מחסהו

הצר בצרת רעו לא די ועוזרו במאדו איש אמונים

(רע נאמן עוזר בצרה)

*

עצה טובה –
הקשב כל עצה והטובה מהן בחר לך

הועץ בלבך כי אין לך נאמן ממנו

כי הוא יחוה לך יותר משבעה צופים במרומי קרת

דע יועצך ובין אל דעתו פן יכונן אל חפצו

(בחן את יועצך)

אולי ינסה בך מעשהו הטוב הוא אם רע

עשה כי טוב יחוה לך והוא מנגד יתיצב לראות מה אחריתו

עם מי להתייעץ ועם מי לא –
אל תתיעץ עם צר עין והעלם מעשיך מאיש קנאה

אל תדרוש עצה מאשה על צרתה ולא מרך לבב על מלחמה לא מסוחר על מרכלתו ולא מקונה על קינינו

לא מכילי על נדיבות ולא מעצל על יגיעה

לא מאיש חמה על רחמים ולא מנבל על ישר

בישרי לבב תועץ אשר לבם כלבך בצרתך צר למו ובטובך יגל לבם

ועל אלה תשפוך שיחך לפני אלהים והוא יישר ארחותיך לפני עשותך הועץ ועשה באמץ לב ובכלותך אל תנחם

*

עניינים שונים –
ארבעה המה מניעים חפץ הלב משכרת ונזק חיים ומות ומחמה פתוי שפתים

(דברים המניעים את הרצון – שכר ונזק, חיים ומוות, ומעליהם – פיתוי שפתיים)

איש חכם בעיניו סכל הוא בעיני כל

('חכם בעיניו' – ביטוי ממשלי)

יש חכם ויועץ לכל ולנפשו אין כשרון

('הסנדלר הולך יחף')

ויש חכם לנפשו ומבלעדו אין תושיה בו

(ויש חכם רק לעצמו)

ויש חכם בפיו וישנא כי פעל ידיו לא ירצה

ויש משכיל יכון לנפשו ובטוב אחרים יטיל גורלו

(יש משכיל שמשליך גורלו על טובת אחרים)

הוא ישבע ענג כבוד בעמו יירש וזכרו לנצח

בני בחן נפשך בחייך והזר ממנה על משחת

כי לא כל מאכל יכון לכל נפש ולא כל נפש תרצה בכל

אל תפנק לבך במעדנים ולמטעמים אל תתך עיניך

כי ברב אכל רב מכאוב ופושק לועו ירבה מחלהו

שנות זולל תקצרנה ומכלכל ארחתו יאריך ימים"

קריאה בבן סירא לו

בן סירא לו.
תרגום בן זאב.

תפילה –
אל אלהי עולם רחם עלינו שפוך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך

הרם ידך על עם נכרי למען ידעו גבורתך

קדש שמך בם לעינינו כאשר נקדשת בנו לעיניהם

וידעו גם הם כמונו כי אין אלהים מבלתך

חדש אותותיך ושנה מופתחך חזק ידך וזרוע ימינך

העירה אפך ושפוך זעמך שבור שונא והסר אויב

כי בא הקץ הגיע זמן ומי יאמר לך מה תעשה

באש אפך העבר שונא וצרי עמך הכניע

הפר נזר צר האומר אני ואפסי עוד

קבץ כל שבטי יעקב ובו אל ארץ אחזתם כאשר נשבעת מימי קדם

הרם קרן ישראל אשר קראת שמך עליו לאמר בני בכורי ישראל

רחם על עיר הקדש ירושלים מקום קדשך

מלא ציון ביקרך והיכל הקדש בכבודך וימלאו דברי נביאיך מקדם

האר לב עם סגלתיך ושים נבואתך בפי חוזיך

השב גמול למיחלים לך ויאמנו דברי נביאיך

שמע תפלת עבדך ורצה עמך וידעו כל אפסי ארץ כי אתה הוא לבדך אל מלך עולם

*

עניינים שונים –
כל מאכל תקח נפש ואכל מאכל יערב

חיך יטעם טעם אכל ולב חכם אמרי שקר

(חכם ימאס דברי שקר כאוכל לא טעים)

לב נוכל יכין מדהה ואיש חכם ידע להנצל

לפי גמל משאו ואדם לפי שכלו

כסף וזהב באבן יבחנו ואדם בכסף וזהב

מוקש אדם ייטיב דרכו ומקשה לבו אין מזור לו

לא יערב לכסיל אמת אם לבו בל ישתאה בה

דבר אין לו שחר נפלא בעיני אויל וחכם באשר יבין יתענג

פה צמא למים ואזן כסיל לחדשות

*

אישה יפה ואשת חיל –
אשה יפה תצהיל פנים יקרה היא מכל מחמדי עין

שמחת בעל אשה יפה ויתרון חפצו בכל היא

אם פיה הוצק חן ולבה מלא טוב אין באישים דומה לו

אשר לו אשת חיל קניניו יפרוצו כי עזר היא לימינו ועמוד למבטח עז

נחלה בלי גדר תהי לבז ואדם באין אשה הנו תעה כהו וכה

מי יבטח על שודד אל כל מקום נודד כן אדם קן אין לו יומם ומקום ללון לפנות ערב

בעיני אשה ייטב כל איש ואיש יבחר אשה מרעותה

(בעיניי אישה ייטב כל איש? האומנם?)

בהולד בן תשמח האם ויש בת טובה מבן

(ויש בת טובה מבן – כאן דווקא אמירה פמיניסטית של בן סירא)

קריאה בבן סירא לה

בן סירא לה.
תרגום בן זאב.

בפרק זה כמה עניינים, שאפרטם במקומם.

חסד חפצתי ולא זבח –
זבחי צדיקים שועת פיהם וקול רנתם יבקע שמים

(תפילת צדיקים היא זבחיהם)

עשה צדק טוב מזבח ונוצר תורה ממקטיר חלב

(כן אמרו הנביאים)

עזוב חטאים רצון יי וחדל רשע יכפר פניו

(רצון ה' הוא שנעזוב את חטאינו)

*

מתן לדל –
מתת איש טוב תהי לרצון וזכר צדיק לא ישכח לנצח

תן לדל בעין טובה ואל תזעף בנדרתך

בכל מתת ידך הצהיל פניך והלוה לדל בטוב לבב

כי יי יגמון עליך וכפלים וישיב לך

מלוה ליי חונן דל כי מי ישלם מבלעדו

*

ה' שומע זעקת עניים –
שועת נכאים ישמע יי וצעקת מצוקים לפניו תעלה

לא יעזוב אנקת יתומים ודמעות אלמנה מקשיב

עובד יי בשמחה ירצה ותפלתו מעל לעננים תעל

ואף יי לא ישקוט עד אשר יפקוד אותם ובמשפט קשה ישפוט קובעיהם

(אותם – את העניים)

לגוי אכזרי ישיב גמול ועריצת חטאים תאבד

יגמול לרעים אונם ולעושי עול על עלילותם

עד אשר ידין יי דין עמו וישיש לכם בפרעות אויבים

קריאה בבן סירא לד

בן סירא לד.
תרגום בן זאב.

בפרק זה כמה עניינים מובחנים, שאפרטם.

על חלומות השווא –
מרדך ריק ימצא כזב וחלום שוא שמחת לב בער

(מרדך – מדרך)

מאחד בצל וצופן רוח איש מחזיק בחזיון ליל

מחזה בחלום תמונה במראה לעמת הרואה

(החלום משקף את עצמך כמראה)

מי יתן טהור מטמא ואמת משקר

(אי אפשר להוציא מטמא טהור, ומשקר אמת)

נחש קסם וחלום הבל המה גם יחד ושוגה בם שומם רוחו

('החלומות הבל ידברו' – ירמיה)

אם לא האמת יי נפקדת אל תתן לחלום לבך

(נראה – אם לא באמת דיבר אליך ה' בחלום, אל תשים לב אליו)

רבים נפתו בחלום ותוחלתם נכזבה

כי אין חפץ יי בכזב וחכמת בני עול בלילה תאמן

*

על חכמת בעל הניסיון –
גבר מנסה רבה מדעו ואיש נבחן ישכיל דבריו

('אין חכם כבעל ניסיון')

איש לא נסה מה ידע כי במסה תרב חכמה

(במסה – בניסיון, בו תרבה חכמה)

רבות חזיתי בנסיוני והמון חלפיות חלפו עלי

פעמים רבות לשערי מות הגעתי ובהם נצלתי

*

ביטחון בה' –
יי עושה רצון יראיו כי רב מבטחם בו

רחוק מצדיקים תוגה ופחד כי ביי מבטחם

אשרי איש ירא יי מה רב מגנו ומה עוד מחסהו

עיני אלהים על כל אהביו מגן ומציל ומשען עוז

מחסה משונא פורק מאויב רופא חולים וסומך נופלים

משוש לב אור עינים וחיי נעימים ושובע ברכות כל אלה כפלים על צדיקים יאתיו

*

אין חפץ בקורבנות הרשעים –
עולות רשעים עול וזבחיהם לא לרצון

אין חפץ ליי בעולותיהם ולא ברוב קרבנותם ישא לחטאתם

מקריב זבח מחיל דלים זובח בן לעיני אביו

*

נגד העושק –
לחם צר חיי מסכן וטורפו מידו שופך דם נקי

עשק מחית רעהו חומס נפשו ועוצר שכר שכיר שופך דמו

*

משל על החוזר בתשובה ושב לחטאיו –
זה בונה וזה פורץ מה עשו גם שניהם הלא לריק עמלו

זה מברך וזה מקלל בקול מי משניהם ישמע יי

רוחץ למת ושב אליו איכה יטהר

צם על חטאיו ושב אליהם תפלתו מי שימע וצומו מה הועיל

קריאה בבן סירא לג

בן סירא לג.
תרגום בן זאב.

רוב מה שנכתב כאן מובן מאוד, ואין צורך בהרבה הערות.

יראי יי לא יאנה להם רע ואם ינסו מהר ימלטו

איש אמונים ילך בטח ולב חנף כאניה בלב ים זועף

למד לדבר אז תשמע אסוף דעת ודע מה תשיב

לב סכל כגלגל סוב ומחשבתו כאפן העגלה

(סכל משנה דעתו שוב ושוב)

רע נבל כסוס מצלה תחת כל רוכב צהול יצהל

מה יום מיומים והשמש תשוה אורה יום כיום

(הפתגם המודגש ידוע עד היום. וקהלת אמר – אין חדש תחת השמש)

יי בחכמתו הבדילם וחלק בהם זמנים ומועדים

(הבדילם – את הימים)

מהם ברך וקדש ומהם הפלה למלאכה

ואף בני אדם כלם יחדיו מחמר נבראו והפלה דרכיהם

(גם בני אדם נבדלים זה מזה)

מהם ברך וקדש ומהם הפלה למלאכה

ואף בני אדם כלם יחדיו מחומר נבראו ומעפר דם נוצר

ויי בחכמתו הבדיל ביניהם והפלה דרכיהם

מהם ברך וקדש והקריב אליו ומהם השפיל והכניע

כחמר ביד היוצר בני אדם ביד עושמו

(כן נאמר בתפילות הימים הנוראים)

טוב לעמת רע וחיים לעמת מות אור לעמת חשך וצדק לעמת רשע

שור בכל מעשה אלהים כלם שנים שנים זה לעמת זה

(שור – הבט. זה לעומת זה – כך אמר קהלת)

ואף אנכי באחרונה באתי ולב בני אדם כמבראשית מצאתי

כעולל אחר הבוצר קמתי ובחסד אלהי כבוצר יקבי מלאתי

(כעולל אחר הבוצר – באתי אחרון, כבוצר יקבי מלאתי – כראשון)

שמעוני נגידי עם ונסיכי עדה הקשיבו לי

בן ואשה אח ורע אל תמשל בך בחייך

כל עוד אתה חי ונשמה בקרבך ואל תשלט עליך כל בשר

(אל תשלט בידי אחר)

אל תתן הוניך לאחר לבקש מהם חית ידך לבשתך

טוב יבקשו בניך ממך ואל תבקש אתה מהם

היה שליט במעשיך ולא תנבל יקרך

וכי ימלאו ימיך למות אז תנחיל לבניך כל אשר לך

מספא משא ושבט לחמור לחם מוסר ועבודה לעבד

תן לו ויעבוד וינוח לך פן ירפה וימרד

קריאה בבן סירא לב

בן סירא לב.
תרגום בן זאב.

אל תתכבד במקום גדולים –
אם רב המסבה נשומות אל תתרומם ובראש גדולים לא תשב היה כאחד מהם

חושה על אודותם ועשה אשר נטל עליך או אז תשב

בכל עמלם תקן ועשה ובשמחתם תחד ועל פניהם תכבד

בין גדולים לא תתגדל ולזקנים ממך אל תבוז

בהועד העדה ישישים בראשם ידברו כי בם עצה ותושיה ולבם יחוה דעת

*

למי ראוי לדבר –
חדל פיך באין שומעים ולא תשים דברך כבסר

ערום יצפון חכמה ולפי חפצו יכין ארחותיו

(משלי 'חכמים יצפו דעת')

דבר ישיש כי לך יאתה ימים בך ידברו

דבר נער לעת תבקש השב דבר בטוב טעם ודעת

(לעת תבקש – כשיבקשו ממך)

רב הענין במעט דברים כמבין דבר ומחריש

(הסוד שבצמצום)

*

יראת ה' ועוד דברים –
לפני רעם ברק ולפני חן ענוה

לעת אכול אל תרבה דברים ולא תהיה ממאחרי שבת

השב רגליך הביתה ועשה חפץ לבך אך ביראת יי

ועל אלה ברך שם יי המשביעך מטובו

ירא יי ישמע מוסר והמטיב דרכו מישר ארחותיו

משחר דתו ימצא טוב והפותר אותה לפי חפצו תהי למוקש

משפטי יי נר לרגלי יראיו ומצעדיהם יכונו

רשע יסלף תורה ובפתרון מעקל יישר ארחותיו

משכיל דעת בל יבז ואם נעלמה ורשע נואש יאמר לבו בגובה אפו בל יחוש

נועץ לפני עשותו לא ינחם אחריו

משים משטר לדבריו בל יהגה טיח תפל

בארח כשל בל תלך ולא תגוף באבן בת שתים ראשים

בארח עול בל תבטח ובדרכך השמר מאד

בכל מעשיך דעה יי עושה זאת נוצר עדותיו

מאמין דת אל נוצר פקדיו ובוטח בו לא ימוט

קריאה בבן סירא לא

בן סירא לא.
תרגום בן זאב.

כאן ידבר נגד הדאגה, ישווה עמל העשיר והעני, ידבר נגד אהבת הכסף, ונגד אכילה שלא במידה, ויסיים בעצה לשתות יין רק במידה.

נגד הדאגה –
דאגה מדאיבה דאגת עשר והדאגה תגיד שנה

(הדאגה תדיר שינה, או תבוא לידי ביטוי בשינה)

דאגת הון תרחיק תנומה וחלי רעה תפרד שנה

עמל עשיר ועני –
עמל עשיר לצבור הון לעת ינוח יאכל טובו

עמל דל לכדי מחסורו וגם בנוחו לא ישיג נחת

כל ימי עני רעים וגם לילותיו עמל ומכאוב

(משלי – 'כל ימי עני רעים, וטוב לב משתה תמיד')

בשפל גגים גגו ובמרום הרים כרמו

(במרום הרים כרמו – הרבה מאמץ להגיע אל הטובה)

ממטר גגים לגגו ומעפר כרמו לכרמים

כי ירעב יחסר לחמו וישבע ישחית מעיו

(ישחית מעיו – באוכל קלוקל, או בעודף אוכל, כפי שמובא בפסוק הבא)

כל ימיו בלא סדרים פעם מחסור ופעם מותר

נגד אהבת הכסף –
אוהב כסף לא יזכה ורודף אחרי בצע חושך מיושר

רבים השגו חיל ובטחו בו ולא פדם ברעה ובקצם לא הצילם

כי הון מכשול לאויל ושונה בו יוקש

אשרי עשיר נקי כפים ואחרי בצעו עיניו לא הלכו

מי זה האיש ונהללנו כי פלא עשה בעמיו

מי נסה בהון וישלם ועשה לו שם תהלה

מי זה מצא ידו לעשוק ולא עשק לעול רעהו ולא עול

טובו יחיל לבטח ותהלתו יתנו בקהל

*

נגד אכילה זללנית וצרות עין –
בני כי תשב ללחם עם עשיר לא תפער לועך בלי חק

אל תאמר לא יספק לי כי רע עין שנא יי

אין רע מרע עין על כן כל דבר תדמע ומפניו תרדנה דמעות

אל תושיט ידך בכל אשר תראה ואל תתרוצץ ברעך בקערה ולא תחטוף חלקך ביד

שים אית רעך כאותך והתבונן בכל אשר תעשה

אכול מאשר הושפ לפניך כאיש מוסר ולא תהיה זולל פן תשנא

השכם אסוף ידך בתחלה מן הקערה ובשבת גדולים אל תהי ידך בה בראשונה

איש טעם יאכל במדה וישתה במשורה ישכב ושנתו ערבה עליו

מתוקה שנת אוכל במדה על משכבו ינוח בקר יקום ולבו טוב עליו

נדד שנה חלי בטן וקרס מעי לממלא בטנו בקר יקום ולבו בל עמו

ואם יפצירו בך לאכול סור מתוך המסבה וינוח לך

*

וממשיך בעיקר מענייני יין, שטוב לשתות רק במידה –
שמע בני ואל תבוז לקחי כי באחרית תתבונן בם

בכל מעשיך היה מהיר וחלי לא יקרב אליך יגע בחפצך אז תאיל

טוב עין יברך הלחם ומאת כל ישא תודה

אף ביין אל תתגבר כי בשכר רבים אבדו

כלי צורף בכור יודע ולב אדם כי מלא מסך

יין לאדם מים חיים אם במדה ישתה

מה חיי אדם באין יין כי הוא מראש למשוש נוצר

שמחת לב צהלת פנים שותה יין במדה

ריש וחסק דעת וכשל כח מהלומות ופצעים לסובא

במשתה היין לא תוכח רעך ולא תפריענו בשמחתו

לא תגלה מומיו ואל תנצח באיש והוא לבוש אדום

גם סוד משחקים אל תפר פן תסכן בם

קריאה בבן סירא ל

בן סירא ל.
תרגום בן זאב.

מתחיל מענייני חינוך הבנים, עובר למעלת הבריאות, ומסיים בעצה לא לדאוג.

על חינוך הבנים –
אוהב בנו יחזק מוסרו למען ישמח באחריתו

מיסר בנו יגיל בו ובין חבריו בו יתהלל

בן חכם קנאה לשונאיו ואוהביו ישעשעו בו

מת האב הרע לא מת כי כמוהו השאיר אחריו

(כשמת האב הוא לא לגמרי מת, כי השאיר דוגמה כמוהו, והוא בנו)

יראנו בחייו ויגיל ימות ולא יבהל

לאוהביו יגמול טוב ורעה ישיב לשונאיו

מפנק מנוער בנו ירבה מכאוביו ולכל רעה ישמח לבו

(מי שמפנק את בנו, מרבה מכאוביו. במשלי – מפנק מנוער עבדו)

כעיר פרא לא יאסר בן מביש איננו שומע מוסר אב

יסר בנך ולא תבוש תשחק בו ויכלימך

לא תשחק בו פן תעצב עליו ולא תניחנו כאות נפשו פן יקהה שניך

לא תשליטנו בימי עלומיו ולא תשא עליו כל חטא

כף ראשו בעודו רך הט שכמו בעודו נער פן יקשה ערפו ומרה בך

חנך בנך ויסר אותו בכל כחך ולא תעכרך רעתו

ועל הבריאות –
טוב מסכן וגיו בריא מאיש עשיר ומכאוב בבשרו

נבחר חיי בריאים מזהב וטוב לב מפנינים

אין עשר כחיים בריאים ואין שמחה כשמחת הלב

טוב מות מחיי מחלה ורדת שאול מחיי מכאובים

ועוד עניינים, ובעיקר על הימנעות מדאגה –
משים מעדנים לפני פי סגורה כמציג זבחים על קברי מתים

מה יועיל מטעמים לפני האלילים אשר לא יאכלון ולא יריחון ומה כשרון לעשר לא יסכון לבעליו

עיניו יראו ולבו נאנח כסריס בחיק העלמה ואין אותו

אל תתן דאגה בלבך ולא תתיסר ברעיון רוח

(אל תתייסר במחשבות שווא)

לב מרגוע חיי רוח ומשוש נפש מה ילד יום

(שמח כשתראה מה ילד יום)

מחר בא ואינך ודאגת על עולם לא לך

(אל תדאג לשווא)

הרגיע בחייך והתענג על טוב וגרש עצב מגיו

כי רבים חללים הפילה דאגה וקטב ישוד רוח נכאה

קנאה וכעס יענו כח ודאגה בלא יומו תזקין

מרגוע ומשוש נעם לבעליו וכל מאכל פיו יעלה לו

קריאה בבן סירא כט

בן סירא כט.
תרגום בן זאב.

מתחיל מעניין מתן והלוואה, ועובר לעניין הצורך בבית והבעיה שבלהיות אורח.

מתן לאחר –
מלוה לרעהו איש חסד ומחזיק בידו נוצר תורה

השה ברעך לעת מחסור והוא ביומו ישיב כספו

קים מבטחך למועדו ובכל עת ידו פתוחה תמצא

רבים ילוו לעת מחסור ויאחרו מועד ליום שִלום

ישק ידיו לעת קחת ועל כיס רעו ירחיב קולו

וביום בוא נׂשה מפח נפשו לימים רבים יתן לו

אף אם מצאה ידו חציו ישלם ויהי בעיניו כמצׂא חפץ

(בקושי הוא מצליח לשלם חצי החוב)

ויש ישיב פניו ריקם וינקה נפשו ברעת עתו

(וינקה נפשו – יצדיק עצמו בכך שאומר שהזמן קשה)

ויש בריב ובנאצה יפטירהו תחת כספו וחלף תודה קלון

(חלף תודה – במקום תודה, הוא גומל למלווהו בקלון)

רבים יאספו ידם מגמול טוב מיראתם פן ישובו ריקם

(לכן רבים נמנעים ממתן)

אפס חלץ עני בעניו והאריך לו ואם מעט אבדת לא כל תחסר

(אם מעט אבדת – אבל גם אם תאבד מעט, לא תהיה חסר כל מזה)

טוב תאבד כספך בעד אח ורע משימך אותו תחת אבן לשחת

שים לך מטמון בצדק ובישר כי הוא טוב לך מכל אשר לך

צור צדקה באסמך ומכל רעה תפדך

צנה וסוחרה תהי לך בעד אויב מחסה ומסתר מכל צרה

ערב בעד רעהו איש חסד ועוזב ערבו עז מצח

(ערב – נותן ערבות)

חסד מערבך בל תשה כי נפשו תקע בעדיך

(אל תשכח את חסד מי שערב לך. תקע – הוא ממיני הערבות. ובמשלי ההפך – 'ושונא תוקעים בוטח')

בערבה רבים יורשו והונם בגלי הים

(ופה להפך – בערבותם רבים התרוששו. בדומה למשלי)

אנשים הון הריקה ועל ערבתם מארצם ערקו

נפש החוטאת תכשל בערבה ומתערב במענים שונים נטען בדין ומשפט

ערוב בעד רעך כאשר תמצא ידך אך את נפשך שמור

(מעין פשרה – ערוב, אך בזהירות)

ועובר לעניינים אחרים, ובעיקר על הצורך בבית, ועל החיסרון של האורח –
ראשית מחית אדם לחם ומים כסות לערוה ובית בקרה

(מזון, מלבוש ומעון – שלושה מחמשת המ"מים של ז'בוטינסקי. ואצלו עוד – מרפא ומורה)

טוב חיי מסכן בצל קורתו מלחם רב בשלחן זרים

אם רב ואם מעט יאכל ולא ידע איש כי הוא עושה בביתו

חיי רעים מבית לבית ובמקום זר פיו בל יפתח

בפנים נזעמים ישאו פני ארח נאצות ישמע ויחריש

(האורח שותק גם כאשר הוא שומע נאצות)

ארח אתה שימה לחם ואכול מאשר לך

גר אתה צא צא כי למכבדי פניתי הבית

דברים קשים כאלה כמדקרות חרב לאיש דעת כי ילחץ בבוז ובחרפה על מגורו

(דברים קשים כאלה – הנאמר בפסוק הקודם, סילוק האורח)

הכל שקלתי בכף מאזנים ולא מצאתי קל מסבים

וקל מסבים חתן בבית חמיו

וקל ממנו ארח מכניס אורח

וקל ממנו משיב דבר בטרם ישמע

טוב טוב חונן דל ומאשר לך האכילהו ואם ערום כסהו

(אבל לדל יש לדאוג)

כי בשרך אתה מכסה ולאלהים אתה מלוה והוא יגמלך שבעתים"

קריאה בבן סירא כח

בן סירא כח.
תרגום בן זאב.
כמה עניינים, ובעיקר – התרחקות מריב וזהירות בלשון.

נוטר איבה משחית נפשו ונוקם ברעהו יי ינקום בו

(נגד נוטר האיבה)

עבור על פשע רעך ויי יעבור על שפעיך

(ובעד הסולח. שפעיך – פשעיך)

אדם לאדם פוקד עון ומיי יבקש חסד

(אדם מתנהג בנקם לרעהו, ואחר כך מבקש חסד מה', הכיצד?)

הוא בן אנוש ולא ירחם ואיך ירחם יי עליו

(דבר דומה נאמר בברית החדשה)

זכור קצך והעבר שנאה בשאול ובאבדון וחדלת מחטׂא

(ממנטו מורי, זכור את יום המוות)

זכור מצות יי ולא תשנא אחיך לפני אלהים

(וזכור גם את מצוות ה')

הרחק מריב –
הרחק מריב דרכך וירחקו חטאים ממך

איש נרגן אוהב ריב אהב מצה הוא בין אחים מדנים ישלח

מרבה עצים מגדיל מדורה ומרבה מדנים מעלה אף

וממשיך במשל האש –
זפת וגפרית יעלו האש בוז וחרפה ירבו זעם

הפח בנץ תצית להב רוק עליו הוא כבה ושתי אלה בפיך המה

(ביד הלשון להלהיט או לשכך)

ומכאן ענייני לשון –
דבר קשות יצת מריבה ומענה רך משיב חמה

('מענה רך ישיב חימה' – משלי)

ואף לשון שלישיה תקלל כי חללים רבים הפילה

(לשון שלישיה – מעין לשון רעה, ואיני יודע משמעה. אולי כמו 'החוט המשולש' – חוט חזק, וכן בפסוק הקודם דיבר על 'דבר קשות')

לשון שלישיה הוציא עמים לשבי וגרש אותם מעם לעם

הפך מלכים מכסא ונגידים מהיכלים טרד

(המשך הפסוק הקודם, מתוצאות הלשון הקשה)

מקשיב אל לשון רגיל אין שלום במגורו כל ימיו

(רגיל – רכיל)

להלן יתאר את מכת הלשון –
מכת שבט תעשה פצע ומכת לשון תשבר גרם

רבים חללים הפילה חרב ועצומים מהם הרוגי לשון

אשרי איש נצל ממנה וחכמתו לא נצמתה

בעלה לא משך ובכבלה לא באה רגלו

(בעלה – בעולה)

כי על כבד עלה וכבליה כבלי ברזל

מות מר מותה ויורדי בור טובים ממנה

אל תאחז באור ולא תכוה הפרד מאיש תככים ולא תלכד

עוזבי יי המה יכשלו בה ואש עולם תוקד בם

הן כרמך בסירים תגדור אף כי תשים לפיך דלתים ובריח

כספך וזהבך במאזנים תשקול אך כי תפלס אמרי פיך

(אף כי – על אחת כמה וכמה)

חתום כספך ובלום פיך תנצל נפשך מכל מכשול