אישון

אישון.
יהודה ויזן העלה פוסט בעניין תרגום שמתייחס למילה אישון, או אשון, וזו הזדמנות לדון בה. היא מופיעה בתנ"ך בשני הקשרים – אישון עין ואישון לילה, או חושך, בפסוקים הבאים –

דברים לב, י
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ

תהילים יז, ח
שׇׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי

משלי ז, ב
שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ

משלי ז, ט
בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה

משלי כ, כ
מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ יִדְעַךְ נֵרוֹ (באישון) [בֶּאֱשׁוּן] חֹשֶׁךְ

רוב המפרשים המסורתיים מפרשים מלשון שחרות, ואולם יש גם הצעות אחרות.
כך, לגבי אישון עין, עד היום נמצאת הסברה שההסבר לשם הוא שבו משתקפת דוגמת האיש. אלא שאין לכך כל סימוכין, וגם הדבר לא יכול להתאים לצורה השנייה – אישון לילה.
וכך גם יש המפרשים אישון לילה – חוזק הלילה, או גם – זמן הלילה, ולכך יש על מה להסתמך, אבל פירוש זה לא יכול להתאים לצורה השנייה – אישון עין.
כמובן, יתכן שמדובר בשתי מילים שונות, אבל אין צורך לומר כך, שהרי לאישון לילה ולאישון עין יש מכנה משותף ברור, והוא השחרות.

ולגבי ניתוח המילה, גם כאן יש דבר שקשה להתעלם ממנו – האש הרי משחירה כל חומר שהיא נוגעת בו, ולכן הגיוני לומר שאישון נגזר מהמילה אש. או לחלופין – האש היא אור ואישון הוא חושך, ופעמים רבות דבר והיפוכו באים באותה המילה.

את כל זה אני אומר על דעת עצמי, ומתוך בחינה של הדברים בדרכי ההיגיון.