קריאה בצוואת יוסף.
זהו חלק ארוך, שכן סיפורו של יוסף מפורט, וגם המחבר מרבה להתייחס לסיפורו. עם זאת, אני אביא כהרגלי רק את קטעי החוכמה שבו, ולא את חלקי הסיפור.
כאן יש שני חלקי סיפור. בראשון הוא מספר על פיתוי אשת פוטיפר, ומסיים בעצה לצדיקות. ובשני הוא מספר על מכירתו למצרים ועלילותיו שם, ומסיים בעצה לאהבת אחים.
וגם כאן, כמובן, מופיע בסוף חזון לאחרית הימים, על פי חלום של יוסף, כיאה לו.
עצה לצדיקות –
פרק י
א: ועל-כן ראו בני את-אשר יפעלו ארך-רוח ותפלה וצום
ב: וגם-אתם אם-תלכו אחרי הענוה וטהר לבב בארך-רוח ותפלה ותצומו בלב נדכה ישכן בקרבכם יי כי אהב הצנע לכת
ג: ובכל-אשר ישכן עליון אם-גם-קנאה תפל על-איש או שבי או רצח אלהים השוכן בו לא רק יוציאהו מרעה למען ענותו כי גם-ירוממהו ויפארהו כאשר עשה גם-אתי
ד: כי בכל-דרכיו יגבה איש אם-במעשים או בדברים או במחשבות
ה: ידעו אחי מה-אהבני אבי ואנכי לא התגאיתי בלבבי אף-כי נער הייתי ויראת יי היתה בלבבי כי ידעתי כי הכל יחלף
ו: ואנכי לא רוממתי נפשי לרעה ואכבד את-אחי ומיראתם החרשתי בעת מכרוני ולא הגדתי לישמעאלים כי בן-יעקב אנכי איש גדול וצדיק
עצה לאהבת אחים –
פרק יז
א: אתם ראיתם אפוא בני את-כל-אשר עניתי למען אשר לא אכלים את-אחי
ב: וגם-אתם אהבו איש את-רעהו ובארך-רוח הסתירו איש את-עון רעהו
ג: כי יי ישמח בחבר אחים ובחפץ לב-טוב אשר ירצה באהבה
ד: וכאשר באו אחי מצרימה ויכירו כי אנכי השיבותי להם את-הכסף ולא שנאתים ואנחמם
ה: ואחרי מות יעקב אבי עוד הוספתי לאהבה אותם וכל-אשר צוה עשיתי להם עד-בלי-די
ו: ולא נתתים להעצב אף על-מצער
ז: וכל-אשר היה בידי נתתי להם ובניהם היו בני ובני להם כעבדים ונפשם כנפשי ויגונם יגוני וכל-חלים חליי ועצתם עצתי
ח: ואנכי לא התרוממתי עליהם בגאוה בהדר תפארתי ואהי כאחד האחרונים.
הפסוק היומי 