קריאה בצוואת יהודה.
צוואת יהודה אף היא ארוכה, שהרי מיהודה המלכות, ויש בה עניינים רבים. היא פותחת במעשי גבורה רבים שעשה יהודה, והוא אף מספר שנלחם בעשיו, שהיחסים עימו התערערו לאחר שנים רבות של שלום עם יעקב אחיו. וכן כאן באה גרסה נוספת למעשה תמר המסופר בתורה, אך למרות העניין שבו לא אביא אותו, אלא את עצתו של יהודה, והיא בעיקר כנגד היין. כי היין הכשיל אותו בנישואיו עם בת שוע, כפי שהוא מספר. והוא גם מדבר בהמשך נגד רדיפת הכסף, וגם נגד הזנות, ומסיים כמו כולם בחזון האחרית, כולל הגואל העתידי, אך גם מציין כי בני ישראל יעזבו את ה', ואז יחזרו אליו – ודבר זה מובא גם אצל האחרים, ולא ציינתי זאת.
פרק יד
א: ועתה בני אל-תשתו יין לשכרה כי הוא יסיר את-הלב מאחרי האמת ויעורר קנאה ותאוה ויטה את-העינים למעשי תעתועים
ב: כי היין כמשרת לרוח הזנות למלא תאות-נפש כי גם-שניהם יעקשו את-תבונת האדם
ג: כי אם-תשתה יין לשכרה הוא ירגיז את-רוחך במחשבות נתעבות אשר תתעינה לזנות ויחמם את-גוך לתאוה ואתה תעשה את-מעשה החטא ולא תבוש
ד: כן דרך השכור בני כי אשר ישתה לשכרה לא יבוש מאיש
ה: והנה גם-אנכי נתעיתי לבלתי הכלם מפני המון העיר כי לעיני-כל נטיתי אל-תמר ואחטא חטא גדול ואגל את-מכסה ערות בני
ו: וכאשר שתיתי יין לא הדרתי את-מצות אלהים ואקח אשה כנענית
ז: ועל-כן תבונה רבה דרושה לאיש השותה יין וזה יהיה שכל-שתית היין אשר ישתה איש כל-עוד יבוש
ח: והיה כי יעבר את-הגבול הזה ורוח-תעתועים תתקף את-נפשו ותשים דברי נבלה בפיו והוא יפשע ולא יבוש ויחשב כי טוב הוא.