קריאה בצוואת גד.
חלק זה אביא בגרסת אתר 'דעת', כי בוויקיטקסט מופיע כאן בטעות צוואת אשר.
גד מספר ששנא את יוסף, ואז מדבר ארוכות נגד השנאה ובעד האהבה.
אביא שלושה פרקים, אף כי דבריו ארוכים יותר.
הוא מספר שלבסוף חזר בתשובה, וכן מסיים ככולם בתמונת האחרית.
נגד השנאה –
פרק ב
א) את חטאי אני מזכיר בני, כי פעמים רבות בקשתי להרוג אותו (את יוסף) כי שטמתיו בלבבי.
ב) וגם בגלל החלומות הוספתי עוד שנוא אותו, ואבקש להכחידו מארץ חיים, כלחוך השור את ירק השדה.
ג) ועל כן מכרנו אותו אני ושמעון לישמעאלים בשלושים שקל, ונסתר מהם עשרה, ועשרים הראינו את אחינו.
ד) וככה מלאה תאוות הבצע את לבבנו להרגו.
ה) ואלוהי אבותיי הצילהו מידי, למען לא אעשה את מעשה הפשע הזה בישראל.
פרק ג
א) ועתה בני, שמעו דבר אמת, למען תעשו צדק וכל משפט עליון, ולא תתעו אחרי רוח השנאה כי היא הרעה בכל מעשי בני האדם.
ב) כל אשר יעשה האדם יתעב השונא, כי יעשה את חוקות ה' לא יהללוהו, וכי יירא מפני ה' וצדק ירצה – לא יאהבוהו.
ג) אמת יבזה, במאושר יקנא, דיבת עם יחבב וגאווה יאהב, כי השנאה תעוור את נפשו כאשר ראיתי גם אנוכי ביוסף.
פרק ד
א) ועל כן בני, הישמרו מפני השנאה.
ב) כי השונא יחטא גם לאלוהים, כי לא יחפוץ שמוע לדברי מצוותיו לאהוב את רעהו, ולאלוהים יחטא.
ג) כי אם גם אחיו יכשל, יחפז להודיע לכול, ויתאמץ למען יישפט, ייענש ויומת.
ד) ואם עבד יהיה, והסיתו באדוניו וחרש עליו כל רע, למען יוכל להמיתו.
ה) כי השנאה תיעזר ברצח נגד כל אשר יצליחו, והיה כי תראה או תשמע על דבר הצלחתם וחלתה.
ו) כי כאשר תבקש האהבה להחיות מתים ולעורר את המועדים למוות, כן תבקש גם השנאה להרוג את החיים, ולא תאבה להשאיר בחיים גם אשר עוונם בחבלי השווא.
ז) כי רוח השנאה בקוצר רוחה תפעל יחדיו עם השטן בכל להמית בני איש, ורוח האהבה תפעל יחד עם תורת האלוהים באורך רוח להושיע את בני האדם.