בן סירא ל.
תרגום בן זאב.
מתחיל מענייני חינוך הבנים, עובר למעלת הבריאות, ומסיים בעצה לא לדאוג.
על חינוך הבנים –
אוהב בנו יחזק מוסרו למען ישמח באחריתו
מיסר בנו יגיל בו ובין חבריו בו יתהלל
בן חכם קנאה לשונאיו ואוהביו ישעשעו בו
מת האב הרע לא מת כי כמוהו השאיר אחריו
(כשמת האב הוא לא לגמרי מת, כי השאיר דוגמה כמוהו, והוא בנו)
יראנו בחייו ויגיל ימות ולא יבהל
לאוהביו יגמול טוב ורעה ישיב לשונאיו
מפנק מנוער בנו ירבה מכאוביו ולכל רעה ישמח לבו
(מי שמפנק את בנו, מרבה מכאוביו. במשלי – מפנק מנוער עבדו)
כעיר פרא לא יאסר בן מביש איננו שומע מוסר אב
יסר בנך ולא תבוש תשחק בו ויכלימך
לא תשחק בו פן תעצב עליו ולא תניחנו כאות נפשו פן יקהה שניך
לא תשליטנו בימי עלומיו ולא תשא עליו כל חטא
כף ראשו בעודו רך הט שכמו בעודו נער פן יקשה ערפו ומרה בך
חנך בנך ויסר אותו בכל כחך ולא תעכרך רעתו
ועל הבריאות –
טוב מסכן וגיו בריא מאיש עשיר ומכאוב בבשרו
נבחר חיי בריאים מזהב וטוב לב מפנינים
אין עשר כחיים בריאים ואין שמחה כשמחת הלב
טוב מות מחיי מחלה ורדת שאול מחיי מכאובים
ועוד עניינים, ובעיקר על הימנעות מדאגה –
משים מעדנים לפני פי סגורה כמציג זבחים על קברי מתים
מה יועיל מטעמים לפני האלילים אשר לא יאכלון ולא יריחון ומה כשרון לעשר לא יסכון לבעליו
עיניו יראו ולבו נאנח כסריס בחיק העלמה ואין אותו
אל תתן דאגה בלבך ולא תתיסר ברעיון רוח
(אל תתייסר במחשבות שווא)
לב מרגוע חיי רוח ומשוש נפש מה ילד יום
(שמח כשתראה מה ילד יום)
מחר בא ואינך ודאגת על עולם לא לך
(אל תדאג לשווא)
הרגיע בחייך והתענג על טוב וגרש עצב מגיו
כי רבים חללים הפילה דאגה וקטב ישוד רוח נכאה
קנאה וכעס יענו כח ודאגה בלא יומו תזקין
מרגוע ומשוש נעם לבעליו וכל מאכל פיו יעלה לו
הפסוק היומי 